יום שני, 29 באוקטובר 2012

מישהי שאני מכירה מתה

מישהי שאני מכירה מתה. מישהי שאני מכירה לקחה את החיים בידיה והחליטה שהיא לא רוצה לחיות אותם יותר - לא ככה. מישהי שאני מכירה התאבדה והשאירה הרבה אנשים המומים, כואבים, מבולבלים ובעיקר כועסים, על שהם לא יכלו לעשות שום דבר בשביל שעכשיו היא תהיה כאן איתם.
היא לא היתה חברה שלי, אני בקושי יודעת עליה פרטים וסיפורים אבל אני מכירה אותה מספיק בשביל לדעת עד כמה זה לא הגיוני שמישהי כמוני תכתוב עליה עכשיו. היא היתה צריכה להיות מאלה שקוראים את הטור הזה וחושבים לעצמם:" למה לעזאזל היא עשתה את זה?". אחת כזו שאוהבת את החיים והחיים אוהבים אותה. מוקפת באנשים, מגשימת חלומות, חייכנית, טובה ואהובה. מאלה ששום דבר לא יעמוד בדרכם להצליח, גם אם זה להצליח למות - מסתבר...
לפני כחודשים, מישהו שאני מכירה החליט גם כן, שהחיים שהוא קיבל מאביו, אימו וההוא שם למעלה, לא מספיק טובים, אז הוא ירה בעצמו. הוא סיים בדיוק דוקטורט, היה בחור יפה תואר, אחד כזה שכל בחורה היתה שמחה להביא הביתה להכיר את ההורים, אבל הוא כנראה חשב אחרת בזמן שהוא היה כל כך בודד כאשר הוא לחץ על ההדק. מישהו שאני מכירה מילדות התאבד כי היה לו קשה, כי היה לו עצוב, כי כבר לא נשארה לו תקווה, אז הוא השאיר אחריו משפחה כואבת שלא מבינה איך זה יכול להיות שהוא כבר לא פה.
אנשים שלמראית עין הרבה יותר מסכנים - אנשים חולים, קבצנים, משוגעים, עלובי חיים, לא מתאבדים, ואנשים שנראה כאילו כל החיים עוד לפניהם ואף למתבונן מהצד נראה שיש להם אפילו אחלה של חיים, גם אם כרגע ישנה תקופה לא טובה - אנשים כאלה פשוט מוותרים יום בהיר אחד על הכל. ולמה? כי ישנו פער גדול בין המצוי בחיים שלהם והרצוי בראש שלהם. הרי זה לא משנה מה אחרים חושבים. האנשים שמגיעים למצב האובדני הזה, הם אנשים שלא רואים שום דבר חיובי באופק ומתמקדים אך ורק במה ששלילי בחיים שלהם. משום מה הם בטוחים שהשלילי פה בשביל להישאר. לא רק שהם לא רואים את חצי הכוס המלאה הם פשוט שוברים אותה!
אני לא יכולה לשפוט את האנשים האלה, כי אני יכולה להבין שכאשר הכאב משתלט על חייך, אתה פשוט לא רואה את האור. אצל רוב האנשים בדיוק בשלב הזה נדלק פנס קטן של תקווה, אולי הם אפילו חושבים מה זה יעשה לאנשים שהם אוהבים, יכול להיות שהם נזכרים שהיו להם כבר תקופות קשות ואז הגיעו שוב תקופות טובות וחוזר חלילה - כי ככה זה בחיים לא? לא כל יום פורים, גם לא אצל האנשים שנראה כאילו יש להם הכל. אז מה גורם להם לוותר? מה גורם להם להאמין באמונה שלמה שכלום לא הולך להשתנות? מה דוחף אותם מהצוק לתהום מבלי להסתכל לאחור? אני חושבת שזה הצורך בשקט. הם רוצים פשוט להפסיק את הכאב ועכשיו. הם רוצים לא להרגיש רע יותר, הם מעדיפים את הלא נודע, את החיים שאולי יש או אין אחרי המוות, מאשר את החיים כמו שהם מכירים.
אני מכירה מישהו ואפילו מאוד, שהחליט שעדיף לו בלעדנו. הוא היה כמו אבא בשבילי ולכן בכל פעם שמישהו מחליט לעשות כזה מעשה, זה מחזיר אותי לרגע ההוא שאלתי את עצמי האם יכולתי לעשות משהו אחרת והוא היה עדיין חי?? אני מכירה מישהו שלפני שהוא מת לא ידעתי צער מה הוא, ועכשיו אני מבינה שצער הוא חלק מהחיים בדיוק כמו שאושר הוא חלק מהחיים. אבל ההבדל ביני לבינו וכל אלה שאני מכירה שבחרו לא להיות פה איתנו, זה שאני עוד זוכרת שבצד השני של הצער, הכאב, הפחד והיאוש יש תקווה, יש אושר, יש עוד הרבה שמחות ומלא אהבה ולכן אני עוד פה והם לא.
אני רוצה להגיד לכל האנשים שקוראים את מה שאני כותבת, לכל האנשים שלפעמים עובר להם בראש לוותר על כל החרא הזה שיש לחיים להציע שיסתכלו מסביב, ואם הם לא מצליחים להתבונן בדברים היפים - שאני מבינה שלפעמים לא מספיקים בשביל לשכנע אותנו שיכול להיות טוב יותר, אז על הדברים הפחות טובים. כי לפעמים בשביל להעריך את מה שיש לך אתה צריך לראות כמה זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, ולכן עליך להגיד יום יום תודה על המתנה הזו שנקראת חיים. עצוב לי שהאנשים האלה שאני מכירה ורבים אחרים שאני לא מכירה הלכו לעולמם בגלל שנכון לאותו רגע החיים היו קשים מנשוא. הם רק היו צריכים לבקש ממישהו שיעזור להם קצת לסחוב עד שהם יעמדו שוב על הרגליים, כי לכל ירידה יש עליה, אחרי כל לילה מגיע יום וזה היופי של החיים שלנו - הם בלתי צפויים ובכל רגע נתון הם יכולים להשתנות. אז לוותר על החיים ברגע אם אפשר ברגע לשנות חיים שלמים?? אם הם רק היו יכולים לראות את כמות האהבה שיש מסביבם אחרי שהם בחרו לעזוב, אם הם רק היו רואים את כמות העצב והכאב שהם השאירו מאחור, אם הם רק היו יכולים, אחרי שהם הבינו שם למעלה עד כמה הם טעו, פשוט לחזור... 
מישהי שאני מכירה מתה, וכל מה שנשאר זה לומר: שתהיה נשמתה צרורה בצרור החיים. יהי זכרה ברוך!

יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

סטוצאפ


"אז מה קורה וזה?" הוא כתב לי בהתכתבות הראשונה לאחר ה- poke. "בעיקר וזה..."עניתי, עוד המומה מעצמי שאני עונה לבחור שעשה לי "פווק" - שזה הכי 2007, לא הציג את עצמו וסיים את המשפט במילה "וזה"...
בשנות העשרים זה הכי מגניב לזרום עם בחורים. אין לחץ, אפשר להתנסות בכל מה שבא ליד, זורמים עם הלב, מתעופפים בחרמנות ילדותית שובבה, מתאהבים, נשברים,כואבים ושוב מתאהבים ובטוחים שבחיים לא נרגיש כך יותר, אבל אז מגיעה ההדלקות הבאה ואת לא מבינה איך הסתכלת על האידיוט הזה שלא שווה אותך. בשנות העשרים הכל ניסוי ותהייה וכמה טעויות על הדרך שרק בונות אותך...

בגיל 30 וקצת, יש כבר לחץ להכיר את האחד. את חושבת שאת יודעת בדיוק מהאת מחפשת, אבל עדיין לא תוותרי על קשר רק בגלל שהוא מאלה שלא סגורים על עצמם.... את אולי מחושבת יותר, אך עדיין אופטימית - לעתים קצת יותר מידי...יש לך הרגשה שאת תהיי זו שתשנה סדרי עולם ותצליח לתפוס בחור שכל חייו מתמחה במירוץ שליחים.

בגיל 36  אם את רווקה או גרושה, כנראה שיותר מפוקחת ממך כבר אין, ואם עד עכשיו לא התפכחת  אז את באמת בבעיה. את מזהה מקילומטרים מי רוצה אותך, ומי רוצה שתחשבי שהוא רוצה אותך. את כברלא יוצאת עם הבחור שעומד לפניך, את יוצאת עם מי שאת חושבת שהוא יהיה בעוד עשר שנים. בגיל הזה עברת כבר מספיק בחיים בשביל לדעת לנתח את הניואנסים הקטנים של הגבר שעומד מולך. את הופכת מומחית בסאבטקסט. אי אפשר לעבוד עליך (ברוב המקרים), אי אפשר לקנות אותך בכמה מילים יפות ואם כן תחליטי להיכנס איתו למיטה, זה כי בא לך סקס ולא בגלל שאת מאמינה שמחר הוא יכיר אותך לאמא שלו או/ו יעשה לך ילד... את כבר יודעת שזה נכון שגברים לא מדברים הרבה, אבל חשוב מאוד להקשיב למה שהם כן אומרים! זה מאוד פשוט - אם הוא אומר שהוא לא רוצה להתחתן, כנראה שזו לא את שתגרום לו לרוץ לפדאני לרכוש טבעת. אם הוא לא רוצה ילדים, הוא לא יהפוך פתאום לישראל קטורזה. בגיל כזה לבזבז זמן יקר על מישהו שאת מזהה שהוא לא פוטנציאלי, זה לא לקחת סיכון ולתת צ'אנס,זה פשוט להיות מ ט ו מ ט מ ת!!
לא מזמן הכרתי את פרינס צ'ארמינג בכבודו ובעצמו. אחרי מנת חלקי עםבחורים קמצנים שחושבים שזה סבבה לקחת בחורה בקו 4 לדייט (סקסי) או לספר לה עד כמה עגום מצב ה"עובר ושב" שלהם (עוד יותר סקסי), הגיע גבר שמתנהג כמו גבר!!!אסף אותי על סוס לבן בדמות אופנוע BMW . עוד לא הספקתי לעיין התפריט וכבר המלצר הביא לנו את בקבוק היין הכי טוב במסעדה. הוא דאג להזמין קודם כלאת המנות הצמחוניות שאני אוהבת ורק אח"כ איזו חיה לעצמו. הוא היה מנומס,ג'נטלמן, יפה שזה לבכות, שנון, כייפי, סקסי - מה עוד בחורה יכולה לבקש?? התשובה בגוף השאלה... זו בדיוק הייתה הבעיה – עוד הרבה בחורות מסביבי חשבו שזו מציאת המאה.הן לא הפסיקו לחייך לעברו, לנסות לצוד את מבטו, לשחק בשיער, לשחק עם עצמן, והוא בתגובה מצא פגם בכל אחת ואחת שעברה. בהתחלה חשבתי שזה מקסים שהוא מוצא כל כך הרבה פגמים בכל הבחורות הללו והוא יושב פה איתי. הרגשתי מיוחדת, שאני - אותה אחת שיש לה ימים שהיא רוצה לשבור את המראה, יושבת ליד פרינסי וכל השאר נראות לו פגומות. אבל במחשבה שנייה, אם הן כל כך לא מעניינות אותו, אז איך הוא שם לב לכל אותם פגמים?בשביל למצוא פגמים, צריך קודם כל להסתכל לא? ואם אתה יושב איתי, אז מה זה משנה לך אם להיא יש תחת גדול, לשנייה יש סנטר כפול, וזה שזו שמאחור נראית קצת כמו גבר...הבנתי מיד שפרינסי לא רק שמחפש פרינסס צ'ארמינגית מהאגדות, גם רצוי שהיא תהייה עיוורת.. אולי פעם עוד הייתי נופלת בפח של ה"פריטי פייס" עם החיוך השרמנטי ומעלימה עיין מהממצאים המדאיגים, אבל כמו שכבר אמרתי, ממרומי- נקרא לזה ניסיוני  אז הגבר שלי אולי יהיה קצת פחות חתיך ולא יחשוב על לרכוש דירה בפרויקט יוקרתי ברחוב הירקון, אבל לפחות יעניין אותו לבדוק אך ורק את גודל התחת שלי.

אז נחזור לאדון "מה קורה וזה". בדרך כלל כשגבר פותח ככה בשיחה, בעצם – התכתבות כי שיחה זה כבר נחשב דייט שלישי בעידן שלנו, ישר נדלקים אצלי החיישנים שאומרים לי שהוא לא רציני. גבר בן 36 אמור להיות גבר. להציג את עצמו, להגיד מאיפה הוא הגיע אלי ולזרוק לפחות איזה "נעים מאוד"על הדרך, ולא ישר לשאול :"אז איפה את גרה בעיר הגדולה?" הוא כנראה התבלבל וחשב שאנחנו מתכתבים באפליקציה של הגייז (אטרף או משהו בסגנון), שאפשר למצוא היכן ברדיוס שלך נמצא בחור חרמן שמוכן לאקשן. עוד לפני שהוא ידע מי אני, הוא ידע שאני נמצאת כרגע בקרבת מקום (נפלאות הפייסבוק מסתבר...) וזה כשלעצמו, כנראה הספיק לו בשביל להידלק! אני לא יודעת למה לא טרקתי לו את הפייס בפייס ברגע שהבנתי שזה יכול להוביל רק למקום אחד, ואני לא מדברת על ה"טראסק", אבל משהו גרם לי לזרום איתו בהתכתבות הלא הגיונית הזו, יודעת שזה די ברור שהוא פסיכי ועוד יותר מודעת לחולשה שלי לפסיכיים."גם הם אוהבים אותך" הוא ענה מבלי לדעת עד כמה הוא צודק...
יש בחורות שיש להן סטוצים. " אבל אני איני כזו..." זה לא שזה טוב או רע, פשוט כבר שנים שאני מודעת למגבלה הזו שאין לי את היכולת לעשות הפרדה בין סקס ורגש. גם אם אין לי שום רצון להיות עם הבחור אני פשוט נקשרת ומשהו לא ברור אצלי חושב שאני רוצה אותו למרות שהוא לא קשור לשום דבר שאני מאחלת לעצמי חוץ מלסקס טוב כמובן! כנראה ברוח השנה החדשה או סתם רוח שטות, חרגתי ממנהגי והחלטתי לזרום עם ההתכתבות שעברה מהפייסבוק לוואטס אפ (זה סוג של דייט שני) והתחממה יותר ויותר מרגע לרגע. הכל היה טוב ויפה עד שהוא הגיע אל מתחת לבית שלי, שלח לי "שיתוף מיקום" מדויק שאישר לי שאכן מדובר בפסיכי או מישהו ממש אבל ממש אופטימי...משהו אמר לי להשאיר את הסטוץ הזה כתוב ולא להפוך אותו לרטוב...לא רציתי לרדת (כן,כן תרתי משמע מתבקש פה) ושעה של שכנועים, מילים יפות וכל הטריקים בספר, לא עזרו לו - הוא בשלו ואני בשלי. בסוף הוא התעצבן, אז חשבתי לעצמי שפה נגמר הסטוצאפ שלי וטוב שכך, אבל אז הוא חזר והפעם בדמות שיחת טלפון (דייט שלישי באותו היום, הבחור לא מוכן לקבל לא...) הוא אמר כל מה שצריך להגיד, כל מה שבחורה רוצה לשמוע, כל מה שאם היו קורסים ב"איך לסבן בחורה" הוא יכל להיות הדיקן. אבל אני אלופת הסבונים ועברתי כמה מקלחות בחיי בשביל לדעת את מי להכניס איתי למקלחת. ובארבע וחצי לפנות בוקר אחרי מלא לבבות של אימוג'י, נשיקות מאדון סמיילי וחירטוטים למיניהם הוא ויתר והלך לישון לבד!
זה הרגיש כל כך כמו סטוץ שאפילו לא ציפיתי לטלפון של היום שאחרי. אבל זה הגיע. התכתבות הבוקר/צהריים הרגישה כאילו בטעות כן ישנו ביחד והוא קם הפוך. ההודעות פתאום היו לקוניות, הלבבות התחלפו בנפנופי ידיים. אפילו שלא היה פה סקס ולא התעוררנו ביחד בבוקר, עדיין הוא הצליח להתנהג כמו שגברים מתנהגים בבוקר של אחרי (איך בחורות עושות את זה לעצמן??) רק שזה לא הזיז לי, כי מבחינתי כל זה היה כמו חלום כייפי שבו הגבר עף עלי ואני מפלרטטת ומשחקת ועושה פאקינג מה שבא לי ומצידי שישתגע, והוא אכן השתגע!
אני מאשימה רק את הבחורות. הרי אין סיכוי שגברים היו מתנהגים כך אם זה לא היה עובד להם. הרי כבר קרה שבחורה הכניסה אותו הביתה ישר אחרי התכתבות לקונית. קרה שהוא השיג זיון דרך הפייסבוק, בטח כמה וכמה פעמים. אין לי צל של ספק שהוא יצא לבר ותוך זמן קצר הלך הביתה או אפילו לחניה עם עוד אחת שחיפשה חום רגעי. הרי אם זה לא היה עובד הוא לא היה מרשה לעצמו להתנהג ככה. אפילו אני, עם כל התובנות,החומות/מחסומים/ שלטי עצור/משטרת הפסיכיים ועוד עזרים שנאספו עם שנים, מצאתי את עצמי סקרנית לדעת מי הבחור שהצליח לגרום לי להיות "סקרנית". אז מה הפלא שחלשות ממני נפלו בפח? וכך מסתובבים להם ברחבי העיר והרשת גברים חסרי הערכה למין הנשי שעושים/כותבים/אומרים מה שבא להם בשביל להכניס אותך למיטה, והופכים למין זומבים של אהבה, נטולי רגש ואכפתיות. רק רוצים "לנשוך" בנות אדם תמימות בשביל להרגיש טיפה אנושיים לכמה רגעים של אורגזמה...
לפעמים סטוץ או סטוצאפ יכול להיות סבבה - שזה מגיע מבחירה ושני הצדדים יודעים בדיוק מה לא הולך לקרות אח"כ, אבל כשהסטוץ הפך לסטנדרט והחיפוש אחר אהבה כל כך נדיר, עדיף פשוט להישאר בבית, במקום לעשות סקס, לצפות בשידורים החוזרים של "סקס והעיר הגדולה", ולצעוק חזק לתוך הטלוויזיה -  קארי יא מטומטמת,גברים כמו איידן קיימים רק בחלל!!!

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

גמר הישרדות: הקומדי סטורי של איתי שגב

בריאליטי, לכל עונה יש גמר. בכל עונה זה רגע השיא לו כולם מחכים, ומקווים שהפייבוריט שלהם ינצח. כמעט תמיד יושבים שם שני ניגודים. זה שאתה הכי אוהב וזה שאתה הכי לא. מצד אחד מה שחיובי בזה, זה שאתה לא מרגיש שאתה צריך לבחור צד, כי הבחירה מאוד ברורה. אבל מהצד השני, או שתהייה ממש שמח בסוף או שתהייה ממש עצוב. הסיכויים הם "פיפטי פיפטי" - כשהקהל בבית מצביע, אבל כשאתה מכיר את המושבעים - אחרי עונה שלמה שצפית בהם, אתה יכול לצפות ש"הכושי לא ישנה את עורו" הוא מקסימום יתקלף - בכל זאת עונה שלמה בשמש, אבל מהר מאוד הוא יחזר לעצמו ויצביע שגב!
שגב זכה. זה היה צפוי. כל העונה היתה הכי לא צפויה שהייתה איי פעם, לכן היה הכי ראוי שהגמר יהיה גם כן לא צפוי. ובכל זאת, כל הגמר כולל - המריבות, ההאשמות, הקריאות מהקהל, הכל היה כאילו נכתב מראש... אני מאמינה שיש הרבה אנשים שישבו להם בבית ושמחו. אותם אנשים שסובנו ע"י שגב וקנו את המשחק שלו. כן, כן היו כאלו שחשבו שהוא ראוי. לא אני, ולא רבים מחברי ומכרי נפלנו ב"קומדי סטורי" הזה. אני וכמותי, מאוד התבאסנו לראות אותו תופס את פניו כמו ילדה, וכל שנשאר לענת לעשות הוא לפרגן לו בחיבוק ונשיקה. ענת היתה צריכה להיות זו שקוראת לבנה ולאחותה לבמה! ענת היתה צריכה לקבל את הצ'ק! ענת היא השורדת האחרונה שלי! נניח שהתואר היה - החנפן, המעצבן, הלקקן, הלא יכול לשרוד דקה על אי בודד בלי ״אישה״ לצידו האחרון, אז יכולתי להבין. אבל "השורד האחרון"? לבחור הזה העניקו את התואר השורד האחרון? זה פלאשבק לא נעים לרגע בו זכה אריק בהישרדות והתביישתי לצפות באותו גמר מביך. מזל שלא יכולים להגיד שצורה לנו כבני אדם, שזה מה שאנחנו בוחרים כמודל לחיקוי לילדנו, או תחפושת לא מחמיאה לפורים הקרוב...לא אנחנו שהכתרנו את דורון למלך האי. הפדיחה לא עלינו. היא על אותם "וי. איי. פיכס", שנתנו לאגו שלהם ולרגשות הנקם וכמובן הנחיתות, להשתלט על ההיגיון ומה נכון ולא נכון. וכך במקום בראוי בחרו בבזוי, וכמה שזה היה צפוי, עדיין לשמוע:"השורד האחרון הוא איתי שגב", זה פשוט הזוי!
זה התחיל בכניסה של המפודחים – כל אלה שעפו טרם זמנם מהמשחק, ובראשם הגברת גבריאלי, שהציגה גזרה משובחת ועוד אחרי הריון, אבל אי אפשר לשכוח לה את הפרק הקודם שבו היא לא הפסיקה לרדת על שתי הבנות שכן נמצאות עכשיו בגמר, במקום להוריד בפניהן את הכובע. בכלל הפרק הקודם צעק כולו - יש לשגב חברים בחדר העריכה. הביאו להעיד ולנתח את המשחק, שתי חתולות קנאיות שהשמיצו באדיקות את הבנות ושיבחו את הבחור כאילו הן לא שמו לב שלא ממש מדובר בבחור... כל התוכנית היתה קמפיין להוד שגבותו! נוסיף לזה את "ז'וז'ו חלסטרה" שיצא מהבוידעם ביחד עם "יש לי שי לי", והינה לנו קמפיין נוסף הפעם ב"גיא פינס"- זה כבר ליקוק בסדר גודל ארצי!
לאחר מכן נכנסו המושבעים: עזאם, בורוד של מטרוסקסואלי מתחיל. אושרי, בצעיף ורוד של מטרוסקסואלי מתקדם, ואז נכנס מלך המטרו - תורג'י, באטיטיוד של -אני לא פה מרצון, אז תעזבו אותי באמא שלכם. בוקי נתן כניסה במגה פוליטיקלי קורקט, עם חולצת מציל ערוץ 10. ואז הגיע תורה של שלישיית הגמר להיכנס על השטיח האדום בבריכת הסולטאן, שבקרוב ישנו את שמה לבריכת הסמרטוטן...
מועצת הגמר היתה מהממת. נכון שהמטרה היתה לשאול את השלישייה שאלות לגבי המשחק שלהם, אבל בכל זאת מדובר בעונת העפים על עצמם, אז רובם הכניסו את עצמם לשאלה ולא ממש ניסו לתהות על קנקנם של שלישיית הגמר כשחקנים במשחק: אושרי למשל, עדיין עסוק בבגידה. הוא בקושי אמר שלום לאנה על האי, אבל היא בגדה בו וזה מה שמעניין אותו. משה, היה עסוק בלהכניס למלכת הכיתה. משה יקירי, אנה לא אשמה שיש לך רגשי נחיתות עוד מימי הגן. חשבת על זה שאולי לא ידעת איך לגשת לדבר עם אנה, כי מפחיד אותך להתקרב לנשים מסוגה? ענת הכניסה לו יפה והחזירה אותו למציאות המשחקית, כשהזכירה לו שלא בוחרים שורד לפי קור וחום אנושי. אם כבר ככה אתה בוחר משה, אז יש מצב שעדיף אישה קרה והתנהגות מתנשאת ממלכת הכיתה, על חבר שנתן לך בעיטה! הכי עצבנו אותי השאלות המטומטמות שנשאלה ענת על החסינויות. "לא הייתם מגיעים לפה בלי כל הוטואים וכל החסינויות" צווחה נטלי שקצת התבלבלה ושכחה שבדיוק בשביל זה היא אכלה ג'וקים קריספי ומעיים של צפרדע... היתה סוג של התעללות באנה, כי כמו שהם לא הבינו מה בדיוק היא עשתה שם כל העונה, הם גם לא ממש ידעו מה לשאול אותה. קצת ריחמתי על אנה באותו הרגע, כי היא באמת היתה יכולה להיות במעמד הרבה יותר גבוה בעינייהם ובעיניי כל הצופים, אם לא היתה לידה בחורה כל כך דומיננטית וחזקה כמו ענת. בשם החברות הזו אולי, היא תמיד העדיפה לקחת צעד אחד אחורנית, וענת יפה מאוד ידעה לקחת צעד קדימה. ולא, אני לא חושבת שאנה ותורג'י דחפו את ענת לשם, היא ידעה לחטוף את זה מהרגע הראשון במשחק. הגדולה של ענת, היא בעצם ה"רואה ואינו נראה" של אנה. היופי הוא, שהן חיו עם זה בשלום ואני שמחה שכמה שאלות עלובות לא גרמו לחתול שחור לעבור ביניהן, ולא, אני לא מתכוונת לתורג'י...
היה נראה שהמושבעים קיבלו קצת שכל בווילה והבינו מי זה שגב ומה בדיוק קרה פה בין ליקוק לחנופה. הם שאלו אותו שאלות קשות. אפילו נטלי- בת הברית, עשתה לו בית ספר. טוב כמובן כמו רובם היא חשבה על עצמה ועל העלבון האישי שלה:"בחרת לחבור לשתי נשים שהדיחו אותי?". שגב התבלבל כהרגלו, וגמגם על אותה נוחות להגיע לגמר עם שתי הבנות: "מה אכפת לי, אז הינה אני מגיע לגמר", ושוב הוכיח שכל האמצעים כשרים גם עם זה פוגע בחברים... ובכל זאת הם שכחו לו גם את זה. "זה מדהים שאתה יושב פה וחלק מהגוף שלך, שזו הלשון, עדיין תקוע בישבנים של חלק מהאנשים שיושבים פה"- בוקי במועצה עדיין כועס על שגב ומזלזל בדרך בה הוא בחר להגיע לגמר. " האם המסר שאתה מעביר לבת שלך הוא, תגיעי למליון שקל בעזרת לקקנות, חנפנות, ללא עמוד שדרה, אבל תגיעי לפה?" שאל בוקי את שגב. ואני שואלת את בוקי - האם המסר בזה שהצבעת לשגב הוא זהה? כנראה קמפיין שלם של בוקי נגד תורג'י, השכיח ממנו את כל הדברים שהוא חשב על שגב, כי אחרת אני לא יכולה להבין איך איש שמצד אחד מגיע עם חולצה "ערוץ 10 חייב לשרוד" לא השכיל להבין שענת הראל חייבת לזכות!
ההצגה האמיתית היתה בשידור החי כאשר העפיפונים המפוצצים באגו התחילו בחיסול חשבונות. נטלי היתה חייבת לנסות להכניס לתורג'י ואושרי על ההתנהגות המתנשאת שלהם לאנשי השבט. היא שכחה איך היא התייחסה ליוליה כמו אשפה ולבוקי כמו משאית זבל. אני שמחה שלתורגי ואושרי היתה ההזדמנות להסביר את עצמם - שני חברים שנפגשו אחרי שהפרידה ביניהם גדר תאילנדית, ועשו קצת צחוקים ושטויות משלהם. נכון, זה היה באמת נראה כאילו הם צוחקים על חשבון כולם, אבל הם סה"כ צחקו בקול רם על העולם.... צדק אושרי שאמר שבחיים החוץ משחקיים, צחוקים, הומור וחברות טובה, זה כוח שמושך אנשים לבוא אליך, ובמשחק, החיבור החזק שלהם היווה איום גדול על כולם. אף אחד לא שם לב שבו זמנית, אותו אחד ששיחק אותה הידיד ההומו של הבנות, הוא הסכנה האמיתית. אגב אם זו היתה האסטרטגיה היחידה של שגב, יכול להיות שעוד הייתי מחבבת אותו, אבל הוא זיגזג בין אסטרטגיות ונע בין הידיד ההומו, לליצן החצר על חשבון משה ובוקי, למלך האי שבוגד בברית שלו עם אושרי, לגבר גבר (עאלק) שלוקח את זה ההוא שהוא לא סובל לשופינג זוגי. אם יש דבר שמטריד גם הומואים וסטרייטים פה אחד, זה קוקסינלים!
איך אפשר בלי נאום לאומה של אותו אחד שתרם למדינה, ימשיך לתרום למדינה, הבן שלו מתגייס לצה"ל, יש לו גם סמארטפון וחברה בשם ענבל גבריאלי. עזאם עזאם הוא איש מיוחד ללא ספק, ומזל שהיתה את ווילת המושבעים, כי שם גיליתי כמה הוא נשמה טובה שפשוט עברה שטיפת מוח דרוזית בכל מה שקשור בכבוד, ואם הוא לא מקבל את מנת הכבוד שלו, מתעוררת המפלצת ודורשת אותו. חשבתי שעזאם יתעלה על עצמו עכשיו שהמפלצת רדומה ושאושרי הפך לחברו הטוב בווילה. חשבתי שהוא יראה את הפרקים ויבין כמה היה קשה לענת לפגוע בו בסופו של דבר. אבל עזאם זעם סולח אך לא שוכח, וענת שילמה את מחיר ה- על -א -קזאם... לא קצת יקר 750 אלף ש"ח? בחייאת יא עזאם?
הכי גבר הערב היה תורג'י. הוא ישב בחוסר חשק במושבעים. שמע את החפירות של נטלי על התדמית ועל מידת הכוכבות, היה צריך לשבת ליד אותו אחד שמנהל קמפיין נגדו כבר כמעט שנה בפייסבוק, קיבל בוז מהקהל - שמסתבר שרובו היה מכפר מע'אר וערוץ הילדים, ועדיין שמר על קור רוח. הייתי בטוחה שהוא יתפוצץ בשלב מסויים, אבל כנראה שכשהוא לא רעב הוא יותר שקול, ושהאהבה לאנה עושה לו רק טוב. אולי, גם הוא הבין, שכל הקמפיין הזה נגד "התופעה ושמה תורג'מן", וכל המשמעות שיש לקיומו בחייו של בוקי, היא רק כי בוקי היה מתתתת להיות תורג'י!!!
"תודה לכל מי שידע לראות שלפעמים פרגון, טוב לב, אמת וכנות זו לא בהכרח חנופה" אמר שגב בנאום הניצחון. צודק, אבל זה לא המקרה בבית ספרנו!  הוא היה צריך להודות למי ש- ליקוק, חנפנות, להרגיש גדול על חשבון אחרים, לצחוק ולזלזל בחברים, לשלוח חבר לשרת שבט שלם בשם ה"אהבה", להעדיף אויב על חבר בשביל להישאר המשחק, לחבור לשתי בנות שהדיחו את בת הברית שלך- אלו אמות המידה שלהם לשורד האחרון! עבורי הגמר הוא לא סוף התוכנית ,כי כל כך נהנתי העונה, וכל כך היה לי מר לראות את הניצחון הלא נכון הזה. בשבילי ענת - היא הכוכבת של התוכנית - השורדת האחרונה! אנה - היא יד ימין שאי אפשר בלעדיה. תורג'י - אותו אחד שכולם אוהבים לשנוא, אבל יודעים שבלעדיו פשוט לא היתה תוכנית! נטלי -היא הביטץ' שכל תוכנית חייבת. בוקי - האנדרדוג שהפך להפתעת העונה. יוליה – הנסיכה. משה – הבדיחה. ואושרי? פשוט אושרי ולי זה מספיק! תודה לכולכם על עונה נפלאה. תודה שהייתם לי חומר לכתיבה. לשגב אני מאחלת מזל טוב ובעיקר לאוריקי הקטנה, כי בסופו של דבר זה רק משחק, ועכשיו מתחילים החיים האמיתיים, ות'כלס, אכתוב מה שאכתוב, אחשוב מה שאחשוב, הוא זה שצוחק כל הדרך אל הבנק, ומעניין לו את ה.... חשבון בנק, מה אתם או אני חושבים עליו...
להתראות בעונה הבאה J

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

אבא בגמר, אבל פה זה נגמר...

"אני אעשה כל שביכולתי להגיע לגמר הזה"- אם יש דבר אחד שאפשר לומר על שגב, זה שהוא באמת עשה כל שביכולתו להגיע לגמר הזה, והכל זה אומר - ה כ ל! שגב איבד את זה. הגיע למשחק בחור חמוד, משעשע, עם עבר יחסית מפואר והווה ממורמר, שקיווה לבנות בעזרת התוכנית את העתיד. מה שהוא לא לקח בחשבון, זה שה"עתיד", הוא לאו דווקא להגיע לגמר בכל מחיר. העתיד הוא לא לרמוס את כולם בדרך לאיזה פרס, העתיד הוא לא לזגזג מצד לצד וללקק למי שכרגע אוחז במושכות המשחק, העתיד הוא שיעריצו את הדרך שלך, ופה אדון (אם אפשר לקרוא לו אדון) שגב נכשל ובגדול. מבאס אותי שאני צריכה לכתוב על האיש הזה דברים כאלה, כי באמת נראה שבחיים האישיים שלו הוא אחלה איש, אבל המשחק הזה חרפן אותו לגמרי. לדעתי במקום לבנות אותו מחדש, המשחק רק ריסק כל מה שנותר ממנו, וגג הוא יוכל לקבל קמפיין לסמרטוט רצפה או סוכריות על מקל.
מהרגע שתורג'י הגיע לביקור קצר, שגב נכנס לחרדות קיומיות משחקיות. הוא היה במין סוג של דיבוק או קריז לא ברור, מהלחץ לא להגיע לגמר. עומד לצידך בחור לא קטן, שנמצא איתך מתחילת המשחק. נכון שלא הייתה לכם ברית, נכון שהיו פעמים שחשבת להדיח אותו ושהוא חשב להדיח אותך, אבל מכורח הנסיבות אתה והוא נמצאים זמן לא מבוטל באותו המחנה נגד השלישיה או לפחות שני שליש ממנה. אני מבינה את הצורך להוציא את בוקי מהמשוואה, כי אם זה אתה או הוא, אז הגיוני שתבחר בעצמך. אבל יש איך לעשות כל דבר, וכרגיל אתה נכשל ב-"איך" ולא ב-"מה". ללקק לשתי בנות שעד לפני שנייה כעסת על ההתנהגות שלהן כלפיך? להשפיל, לרדת, לצחוק על חשבון ולעשות גגים על בוקי - כמו שעשית בעבר לחבר היקר שלך משה? זה פשוט כל כך נמוך שאולי פשוט היו צריכים להעביר את הצילומים לים המלח, כי לאן עוד אתה יכול לרדת? 
הכי הכי גרוע זה לעשות משהו ששגב ממש מתמחה בו - לדעת שמישהו בטוח הולך הביתה, ודווקא אז, לעשות כאילו הוא הולך להישאר. זה משחק ששגב אוהב לשחק עם עצמו כנראה, וזה מצחיק רק אותו - כמו רוב הבדיחות שלו...הוא עשה את זה ליוליה, במועצה לפני שהיא הודחה, כשהוא אמר לה שהוא מבקש שמחר היא תחליט עם מי היא הולכת הלאה במשחק. הוא עשה את זה לאושרי, סתם בשביל הכיף שנייה לפני שהוא שם את השם שלו. "בוקי, סיכוי מאוד גדול שהן מצביעות איתי שגב. תצביע אתה איתי שגב - מקובל עלי (תודה באמת), אני אצביע בוקי ונצא כמו גברים" אז קודם כל, לשניכם מאוחר מידי לצאת גברים במשחק הזה, או איך תורג'י הגדיר את זה יפה - " גם עשרים מליון לא יעשו ממך גבר". דבר שני, למה ההצגה הלא מוצלחת הזו? אפילו בעיניים לא הצלחת להסתכל עליו, ועוד להסביר במועצה שרצית לצאת עם בוקי גבר ולא להפתיע אותו? רצית שזה יהיה "פייר פייט"? על בוקי אפשר להגיד הרבה דברים, וכמה שהוא מלוכלך, בסבון שלך הוא ידע שאסור לו להסתבן...
אני סוף סוף מעריכה קצת את בוקי (עד הפרק הבא מסתמן, לפי הפרומו...) הבן אדם לא ניסה ללקק, לא ניסה להתחבר עם מישהו שלא רוצה להתחבר אליו, לא ניסה להתחנף ולהבטיח הבטחות. לעומת שגב- שלאורך כל התוכנית "אחד בפה אחד בלב", אז אצל בוקי הלב יוצא דרך הפה, גם אם רוב הזמן היינו מעדיפים שזה ישאר בפנים.
זה באמת היה הכי הגיוני שהבנים יצביעו אנה והבנות איתי או בוקי, וההכרעה תהייה לפי מבחן האש - זו הפרשנות האמיתית ל - "פייר פייט". זה כשמשחקים מול בני אדם, ולא מול חיות שרואות רק איך הן מכסות את המשכנתא, מקבלות שער ב-"פנאי פלוס" עם סיקור ב-"פינס", או לפי מה שהן אומרות: יושבות עם אוריקי על הספה והינה אבא בגמר... אז אי אפשר לצפות שהן תעשנה את הדבר הנכון. הן תעשנה את הדבר הנכון עבורן באותו הרגע, מבלי לחשוב על התוצאות... אז אוריקי אבא בגמר אבל פה זה נגמר!
משימה אחרונה בהחלט. הביאו ג'יפ שרק היה צריך לכתוב עליו "לענתי באהבה מאיתנו הפקת הישרדות"! אה מה מה - לענת נפלה השרשרת עם המפתח וזה מה שפתח את המשחק עבור נבחרת הגריאטרים, נבחרת העלובים והבחורה מנבחרת השחייה הצורנית. שגב, שלא רואה עצמו מצליח אלא אם כן הוא מזהה שמישהו אחר נכשל, ראה את השרשרת צוללת לה, והבין שזה הזמן לצעוק על העמוד ואולי זה יעזור לו להזיז את עצמו - "הכושר שלי בגד בי". רגע, בשביל שהוא יבגוד, לא צריך שיהיה אחד כזה? בעצם זה על אותו משקל כמו - " כוס עאמק היד החליקה לי", או "אם לא הייתי נתקע על העמוד הייתי מנצח" - אם לסבתא היו גלגלים אז היא היתה.... במקום הרביעי בהישרדות סלבס מסתבר...
אנה, שלא כל כך יודעת לשחות, ובכלל לא יודעת לנהוג, זכתה במשימת השחייה בג'יפ. אני רואה את זה ככה - נכון שזו היתה משימת ענת, אבל ענת כבר באמת בזבזה מלא מזל לאחרונה, בעיקר במשימת חזרתה למשחק מול תורג'י. אז מה לעשות קרה, ולענת נפלה השרשרת. אנה הצליחה לצוף לה ליבשה בחושניות ולזכות בג'יפ, אבל לפחות זה לא היה שגב שזכה. ועוד דבר, אם ענת היתה זוכה, אנחנו הישראלים שמעולים בחשבונאות בטח היינו אומרים לעצמנו: ענת כבר קיבלה את הרכב אולי ניתן לשגב את הכסף? בכל זאת יש לו את אוריקי... אני חושבת שזה שענת לא זכתה בג'יפ סגר לה את המליון. ומה יש? למה לא לפרגן לאנה בג'יפ שגם ככה סביר להניח שיעבור ישירות לידיו של תורג'י?? הכל נשאר בשלישייה.
אני יודעת שזה מוזר שאני לגמרי מוציאה את אנה מהתחרות וכאילו הקרב הוא בין ענת לשגב, אבל זה לא בגלל שלאנה לא מגיע, כי היא היתה שורדת מעולה שלא לכלכה את עצמה יותר מידי במשחק. היא וענת היו אמורות על פניו להיות באותו המקום בדיוק, אבל יש כמה הבדלים קטנים שעשו הבדל גדול - אנשים פשוט לא מתחברים לאנה. אני חושבת שיש בה איזושהי שחצנות ויהירות רוסית מובנית. אנשים לא אהבו איך שהיא דיברה על אחרים ואל אחרים רוב הזמן. אני חושבת שהיא לא הזיקה לאף אחד, ומבחינת תועלת? היו לה הרבה רגעים שהיא זו שניסתה להזיז מהלכים, אבל ענת, שעומדת לידה זקופה, רהוטה, רדיופונית ואסרטיבית, קיבלה את הקרדיט. לאנה מגיע להיות לצד ענת בגמר כי היא היתה שם בשבילה לאורך כל הדרך. זו היתה חברות אמיצה של שתי נשים שלא הכירו לפני ופשוט התחברו למרות ובזכות מה שקרה סביבן... אנה לא ניסתה לקחת לענת את אור הירח באי. יש משהו מאוד אצילי בזה שהיא איפשהו ידעה שענת היא המנהיגה והיא על תקן יד ימין שבלעדיה ענת לא היתה כאן, אבל את המליון אפשר לקחת גם ביד שמאל!! לזכות בג'יפ כזה, זה כמעט כמו לזכות במליון לאחר ניכוי מס, ובואו לא נשכח שאנה יוצאת עם פסלון קטן משלה הביתה, כזה שלא בוקי, לא שגב ולא אף אחד מחברי השבט יוכלו לגנוב לה... ואהבה שווה יותר מכל מיליון!
ענת היא משהו מיוחד. מרגע החטיפה של הפסלון מידיו של עזאם בתוכנית הראשונה, היה ברור שזה הולך להגיע לגמר. היא חברה לברית מצויינת, עשתה הכל בשביל אותה הברית. גם כאשר היא כמעט הפרה את הברית, זה היה כי תורג'י קצת התחרפן וכל אחד אחר מזמן היה מעיף אותו לאלף עזאזלים. כשהיא היתה חלק פעיל במבצע ההרדמה של עזאם, היה ברור שקשה לה כי היא הבינה שמדובר בנפש של ילד ושהוא הולך להיפגע מזה. כולם עשו דברים לא יפים במשחק, אבל ענת עשתה זאת בצורה הכי נקייה - עד כמה שאפשר להישאר נקי במשחק הזה (תרתי משמע). הרי אם אתה לא משחק אתה לא קיים, ראה ערך יוליה ואושרי, שנחו על זרי ערכים וזה הוביל אותם ישירות לוילה (תכלס הכי שווה בוילה...). ענת גם ידעה להתנצל ולהודות בטעויות שלה, שזה משהו שבקושי קרה העונה הזו ובכלל. תוך כדי משחק לומר טעיתי זה אומר הרבה על בן אדם. גם אם זה נראה כאילו היא עשתה את זה מול המושבעים בשביל לקבל קולות, אני מאמינה שבוקי קיבל את ההתנצלות שלו מחוץ לעדשת המצלמה, ולא בטוח שענת קיבלה התנצלות מהצד השני. שלא נדבר על זה שענת זכתה ברוב המשימות בתוכנית... בקיצור ולעניין, ענת היא השורדת מספר אחת בתוכנית. בגמר הנשי הזה, אישה אחת חייבת לנצח, ולא, אני לא מדברת על איתי שגב...
תורג'י, שהיה בטוח שהוא עדיין חלק מהמשחק, החליט לתת הצעות יעול מהיציע וגם לומר את דעתו הכנה על המתמודדים – מה שלא כל כך מתיישב עם הפורמט, אבל כבר הבנו שהפורמט הוא רק בגדר המלצה בהישרדות "מייד אין יזראל"... תורג'י המליץ להשאיר את בוקי ולשחרר את שגב אבל זה היה מהלך אמוציונלי. שגב נשאר, כי ענת ואנה חשבו באופן רציונלי, שעדיף שמישהו כזה יהיה לצידן בגמר. אם בוקי היה נשאר, הוא היה בטוח מקבל את קולות הגימלאים ותנו לחיות לחיות. ועכשיו ברצינות, אם בוקי היה נשאר, היה מאוד קל לסלוח לו על הרבה דברים לא יפים בשם המשחק, ולראות את הבוקית - הזקנה החביבה, מאותה גריאטרית, על כיסא הגלגלים מלא בחול וחלודה, שכנגד כל הסיכויים התגלגלה לשם...לכן בוקי לא בגמר. לשגב אסור לזכות. הוא לא האנדרדוג, הוא מקסימום באמת הכלב על הדשבורד בג'יפ החדש של התורג'מנים... ואם הוא זוכה, אז אני חושבת ש"רשת" - שגם הם "גנבו פסלון" לערוץ 10, אולי פשוט יקראו לעונה הבאה הפקרות במקום הישרדות...

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

ראי ראי שעל הקיר...

היו היתה שלישיה חזקה באי קסום בתאילנד הרחוקה - שלישיית המקובלים של האי. כולם קינאו בקשר החזק של השלישיה. הם היו הכי חזקים פיזית, הכי מגובשים, היה נראה שהם אפילו לא צריכים מילים כדי לתקשר בינהם. שאר חברי השבט התחלקו לאלה שרצו להיות כמותם או לפחות לחבור אליהם, ולאלה שרצו לפרק אותם ולתפוס את מקומם בראש הפרמידה. יום אחד הילד השמן והילד הכי לא מקובל החליטו שהם עושים הכל בשביל להפריד את השלישיה. הם חשבו שאם הם יצליחו אולי יתהפכו היוצרות והם יהיו הילדים המקובלים, שסוף סוף גם עליהם יכתבו "בפנאי פלוס" וגם הם יוכלו להגיד "היי גיא". מה שהם לא השכילו להבין, זה שבשביל להיות מקובל לא מספיק להפריד בין שלושת המקובלים. בשביל להיות ממקובל צריך להביא איתך משהו אחר- קלף חזק, משהו to look up to...אז הם אולי הצליחו להדיח שניים מהשלישייה אבל עדיין רחוקים אלפי שנות אור מבאמת להיות "דורון מלך האי"!
כעיקרון יש בזה משהו מקסים שהילד הלא מקובל של הכיתה הופך פופולארי. מישהו מגלה שיש בו משהו, הוא מתחיל פתאום להתלבש יותר מגניב, יש מצב שהוא קיבל במבחן ממש חשוב 100 וכולם מבינים שלהיות חכם זה ממש cool, אולי מלכת הכיתה נדלקה עליו...  אם איתי שגב באמת היה הילד הלא מקובל, התמים והחמוד, שמה לעשות לא השתתף בסרט "בופור", ומה לעשות ז'וז'ו חלסטרה הוא "מר טלויזיה" כיום והוא יכול רק לעשות עבורו חלטורות. אם הוא אותו אחד שתמיד הגיע רק ליד, תמיד כמעט כזה שראה את הבאר אך לא זכה לשתות ממנה, אז אני הייתי הראשונה לברך על נוכחותו בגמר ומאחלת לו גם את המיליון. אבל איתי שגב הוא לא הילד הזה. איתי הוא הילד הלא מקובל המעצבן, הלקקן והתחמן עם הנזלת! מצד אחד מנסה להצחיק את כולם בשביל לקבל אהבה ותשומת לב, אפילו שרוב הזמן זה עצוב כמה שהוא לא מצחיק, מצד שני מספר סיפורים לא יפים על המקובלים בכיתה ומנסה כל פעם מחדש להנהיג מרד. הילד שילקק למקובלים ויכין להם את שיעורי הבית אבל ידאג להלשין למורה שאותו אחד העתיק. כזה שכל חייו סובבים סביב הרצון להיות מקובל שהוא שוכח על הדרך להיות בן אדם קודם כל... ולכן לא מגיע לו! ואם כבר הוא הצליח להתברג לאזור המקובלים, אז למה הוא מביא איתו את הילד השמן?
"אנחנו הגיבורים האמיתיים של הישרדות, הגיע הזמן שהאנדרדוגים ינצחו"... בוקי ואיתי הם לכאורה הפתעת העונה. הם לא הפתעת העונה כי הם ניצחו משימות, הם לא הפתעת העונה כי הם תרמו לשבט, הם הפתעת העונה כי השלישייה החזקה היו שאננים וחשבו שהם כבר בחופשה בקופהנגאן, אחרי הזכיה במליון, והצלמים, הם פשוט החברה של גיא פינס שבאו להנציח את חגיגות הניצחון... הם היו בטוחים מידי שכולם בכיס הקטן שלהם והאסטרטגיה נשארה בכיס הקטן של התיק של ענת ביחד עם פסלון החסינות. ולכן, היום שגב ובוקי צוחקים, שרים וחוגגים: "אנחנו נשב על הים והן תעשנה אצלנו אודישנים"- בוקי חושב שאת היהירות והשמחה לאיד שלו ושל שגב לא רואים בטלוויזיה."אני שהייתי המובל לטבח פתאום הופך להיות הרועה. אני הכי חזק עכשיו. אני אחליט מה יקרה. אני מוביל עכשיו... אווווו מה יש? תמחאו כפיים, תפרגנו" אתה בטוח שאתה איתי שגב ולא איתי תורג'מן?? איך שגלגל מסתובב לו...
עונה שלמה שגב לא מנצח משימות, הרגל שלו רועדת, היד שלו כואבת ופתאום היו לו מליון סיבות לקבל כוחות, פתאום יש מאין... מה שכן, אם בתחילת העונה היו משימות פיזיות שדי ברור שרק החזקים יכולים לשרוד אותן, אז לאט לאט יש משימות שההפקה מתאימה לזקנות ממחלקה הגריאטרית שנשארו שם, משימות של נטו מזל! מבוך? להעביר ארבעה חיילים בתוך מבוך?? זו משימה לפיינל פור של הישרדות? זו משימה של ערוץ הילדים אולי ובגלל זה מלך הילדים בדימוס ניצח!
במשימה צעקתי כאילו אני צופה במשחק כדורגל. עודדתי את אנה , כססתי ציפורניים וצפיתי בסמרטוטשגב עושה את הבלתי יאומן ושוב מנצח (מבוך??). "השילוב שגב בוקי בשלב כזה של המשחק זה החומר ממנו קורצו מנצחים בהישרדות. אחרי שזרקנו את תורג'מן הצ'חצ'ח לכלבים אנחנו גם נשלח את אחת הבנות הביתה..." בוקי ברגע מקסים של תעופה על עצמו. כל הזמן רק מדברים על זה שכולם לא מדברים יפה על בוקי, ושוכחים איך בוקי מדבר על כולם. צ'חצ'ח, פרח, ערס, פושטק ופישר קטן ומושתן - זה רק חלק קטן מהשושנים והורדים שיצאו לבוקי מהפה. לאורך כל העונה בוקי מזלזל בחבריו לשבט, מנבל את הפה, מקלל ופתאום קם שגב יפה הנפש, שלא טמן את ידו בקוקוס, ומחליט ב"נאום בחירות" להסביר למושבעים כמה זה low לדבר ככה לבוקי (טוב נו הוא חייב עכשיו ללקק למושבעים). ענת לא נשארה חייבת, והזכירה לו, למקרה שהוא שכח, כמה הוא לכלך על בוקי מול פניו ומאחורי גבו. אבל שגב בגמגום - כאילו תמים אך מאוד מחושב, הצליח להסית את תשומת ליבם של המושבעים לאיזה שקר כלשהו וכמובן לאוריקי, כי אוריקי זו מילת הקסם שתמיד עובדת לו. "ראי ראי שעל הקיר, מי השורד הכי מכוער בכל הישרדות 6??"
העם הצופה בהישרדות לא ממש אוהב אף אחד מהמתמודדים שנשארו אבל עדיין יש חלוקה ברורה בטוקבקים בין הצילייגרים לשלישייה. אלה שאוהבים את הצילייגרים מעוטי היכולת, קצת מרחמים עליהם. אומרים שכל הכבוד על כך שלמרות הכל הם הצליחו להגיע לרביעייה, ומצדדים בכך שכל האמצעים כשרים במשחק כמו הישרדות. אלה שאוהבים את השלישיה, לא אוהבים אותה כי הם איזה עילוי. לא אוהבים כי הם נחמדים או משהו כזה, כי הם ממש לא. אוהבים אותם כי הערכים שלהם והצורה בה הם רואים את המשחק הם שונים לגמרי. אז מי שבעד שינצח מישהו ששיחק אותה תמים, מסכן ולוזר אבל היה נחש, שהיה משרתם של שני האדונים, אבל שם להם רעל בכוס תה של לפני השינה, ומי שבעד אותו אחד שעשה מהלך מבריק הישרדותית, אבל עד השנייה האחרונה לא עמד מאחוריו, אלה ניסה רק לתרץ, לשקר ולטייח את המעשה. מי שרוצה שאחד משני אלה יהיה דוגמה לשורד שיחשוב טוב מה זה אומר לגביו... אני אישית לא הייתי מציעה חברות לתורג'י אנה וענת אבל אנחנו לא מדברים פה על חברות, על מי פלצן יותר או פחות, ולמי יש אגו בשמיים, כי תכלס כל אחד מהמשתתפים בתוכנית בשלב זה או אחר במשחק השתן טס לו למוח והוא לא ראה אף אחד ממטר. אני רוצה שינצח בהישרדות בן אדם שהצליח לשמור על ערכים, שהצליח הכי פחות לשקר, לא בגד בחברים שלו, ניצח במשימות קשות כמו שורד אמיתי, וכן, זה יהיה נחמד אם הוא גם ידע להדליק אש ולפתוח קוקוסים כמו גבר! כי מה לעשות זה הבייסיק להישרדות... המנצח שלי בהישרדות הוא מישהו שאם היו לי ילדים הייתי רוצה שהם יעריצו אותו  כי הוא חזק, הוא חבר טוב, הוא אסטרטג והוא שורד אמיתי.
אחרי עונה כל כך טובה, כל כך לא צפויה וכל כך מעניינת מבחינת ההתנהגויות של בני אדם בכל מיני סיטואציות, יבאס אותי לצפות בגמר עם שני הלוזרים האלה, שעוד רגע מביאים להם לשם קריוקי לשיר את הגלגל המסתובב שלהם. "אני רק רוצה להגיד שאני באמת לא רגיל שפתאום יש לי "כוח" ואני נשבע במשפחה שלי (שוב תרגיל אוריקי) שאני עדיין לא יודע מה לעשות..." כמה מגלומני. למה לא פשוט לשתוק אתה וה"כוח" שלך, להחליט את ההחלטות שלך עם עצמך ולא לבוא ושוב לדבר על זה שיש לך כוח! הבנות ישבו בים, עד שהיה להן עור ברווז, בגלל שהן לא רצו להתמודד עם זה שלהן היה את הכוח. דבר אחד יאמר לזכותו של אדון שגב - הוא סיבן טוב טוב את הדרך לגמר. כנראה במקום כל כך מלוכלך כמו הישרדות כל סיבון התקבל בברכה! מעניין אם המושבעים, שכבר עברו מקלחת אחת או שתיים, עדיין יתבלבלו למראה סבון...

יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

"זה גנון ברמה הכי נמוכה שיש"


פרק דרמתי או קומי במיוחד, תלוי איך מסתכלים על זה. שבט סנאי נשאר עם שתי בנות ששדדו להן פסלון חסינות לאור שמש תאילנדית, והוציאו אותך קצת לא אסטרטגיות בדיוק דקה לפני הגמר, ושני בחורים, שעל פניו לא היו אמורים להגיע לשלב כזה במשחק, אבל משום מה הם עדיין כאן ורק על זה צריך להוריד בפניהם את הבנדנה. צמד העלובים וצמד העצבניות צריכים לבלות ביחד עוד כמה ימים וזה לא פשוט. להסתכל בעיניים של בוקי מזכיר להן כמה הן סולדות ממה שהוא עשה וכמה הן טיפשות שלא חשבו לפצל קולות. הקירבה לאנת (אנה + ענת)רק מזכירה לבוקי כמה הוא ושגב הם שני צילייגרים (בעלי שתי רגליים שמאליות- בוקי הביא את המונח כמובן...) וכמה הוא קרוב לגמר אבל סביר להניח שכף רגלו לא תדרוך על השטיח האדום. לא קל להיות שנייה מהמליון ולא לקחת אותו. לא קל להיות בוקי ושגב באופן כללי!
"עדיין לא החלטתי אם אני גיבור, רע או פושע. אני כמו רובין הוד שגנב מהעשירים ושימח את העניים" מה שתגיד בוקי, העיקר שאתה מרגיש טוב עם עצמך... זה לא שבוקי עשה מעשה כל כך קיצוני ובלתי נסלח, זה לא שכשהם יחזרו לארץ (בואו נזרום אז זה כאילו אנחנו בשידורים חיים) יכבלו אותו באזיקים ויכניסו אותו לכלא על גניבה של פסלון החסינות. כולם מבינים שזה משחק, כולם מבינים שכמו שאנשים מרמים בפוקר אז בוקי רימה בהישרדות, אבל ההיצטדקות שלו זה מה שמבאס, זה מה שהופך אותו לאיש קטן, זה מה ששם אותו על דוכן האשמים, לא הגניבה לכשלעצמה. "תורג'מן שכנע אותי 10 ימים שאלה הם כללי המשחק/ המציאו את חוקי השקר והגניבה השלישייה הזאתי..." ועוד ועוד הצטדקויות. למה לא להגיד: אני, בוקי נאה, הזקנה הבלה בלה בלה... גנבתי את פסל החסינות. ראיתי הזדמנות לעשות מעשה שאולי הוא לא מוסרי אבל ישאיר אותי במשחק. אני חושב שכל האמצעים כשרים ועובדה שאני פה ותורג'י לא!!! זה היה משתיק אותם ואת כל עם ישראל. לעשות נאומים על מוסריות, להטיף לכולם, לקרוא לכולם נוכלים, לגנוב ואז עוד להאשים את כולם בזה שאתה הלכת לתיק של מישהי וגנבת משם משהו ששייך לה? לא סתם קיבלת  מענת את הכינוי "מלך הביוב של הישרדות"!
ואם כבר עסקינו בביוב... שגב הוא "דורון מלך האיכס". "זה גנון ברמה הכי נמוכה שיש" הוא אומר בעודו מתבונן בענת ואנה, ואני לתומי חשבתי שהוא מתבונן במראה. הבחור יכול לנהל רשת גנונים ופעוטונים והוא מדבר על גנון? "אנה צריכה להגיד לנו תודה, יכולנו להדיח אותה ולא את תורג'י" הוא אומר לאנה שחושבת לעצמה איך לעזאזל הדבר הזה עדיין נמצא כאן? איך? "הפסקנו להיות המשרתים שלכן לפני ההוצאה להורג" - בוקי מוסיף אש למדורה שכבר הפכה מזמן לשריפת ענק ששום סופר טאנקר לא יוכל לכבות חוץ מאוריקי! משימת הפרס, שלא ברור למה ענת ויתרה על הפרס, הרגיעה את הרוחות והזכירה להם צלם אנוש... ענת עשתה מעשה אלטרואיסטי לחלוטין שאף אמא לא היתה מוכנה לעשות, ובאמת לא ברור אם זו אסטרטגיה או שבאמת היא כלכך ריחמה על שגב, הרי היא יכלה פשוט לתת לו לנצח... אז לנצח אותו זה בסדר ואם נותנים לך אופציה להחליף את בוחרת לוותר על הפרס? לא הבנתי... אבל אין פה מה להבין, בכל מיקרה זה היה מעשה אנושי מאוד וכאב לי עליה.
האנושיות הסתיימה כאשר הרביעייה חזרה אל האי ונזכרה שבוקי דוחה! איתי שגב לא מבין איך הבנות מדברות על בוקי ושוכח כמה הוא השפיל את בוקי בדיוק לפני יממה וחצי שהוא היה חייב לציין כמה העירום של בוקי דוחה אותו, כמה הוא רצה להקיא כשהוא ראה את זה, סיפר בדיחות על "הזקן והים" ובאופן כללי לא הפסיק לצחוק על בוקי עונה שלמה... . "תשאלי את שגב אם הוא יכול לתת לנו את הביצים שלו, גם ככה הוא לא משתמש בהן..." ענת מבקשת מאנה שתסביר לה כמה גבר יכול להיות לא גבר... הוא ניגש בפוזת הפאפי התמים הידועה שלו ואמר:" אז אתן רוצות לשמוע מה היה?" והתכוון לומר: אתן רוצות לשמוע שקר כלשהו? די כבר עם השקרים והליקוקים והמחסור הקשה בביצים. בוקי אמר לך! אתה ידעת! בחרת לא לספר כי רצית לטרוף את הקלפים מחדש! תהיו כבר גברים, תהיו כבר בני אדם, תרימו קצת את הראש אם כבר הצלחתם להגיע עד לכאן "סוף סוף אני לא פרייר, אם יורקים עלי אני לא אומר שזה גשם.." פרייר לא, דביל כן! "לשקר זה לגיטימי! לגנוב... לא גנבתי" – איתי בשיעור מקסים לאוריקי הקטנה...
"שתי שחצניות ויהירות, הדבר שהכי בא לי לעשות זה לתת להן בוקס" – בוקי בעוד רגע קסום שיזכר לדורות הבאים... מעניין מה עוד נראה מבוקי: סוג של הטרדה מינית ודיבורים על הגוף של נטלי – יש. שקרים- בשפע, גניבה- נרשמה בפרוטוקול, ניבול פה- ללא הפסקה, נודיסטיות- לצערינו ולצערו של השבט הם היו עדים גם לזה, ועכשיו גם אלימות מילולית? one men show ולא מהסוג הטוב... לצערי שגב זכה בשרשרת החסינות וכמו שחזיתי הוא ובוקי הולכים לעוף על עצמם. זה לא מגיע להם אבל לפחות אוריקי ראתה את אבא שלה מקבל שרשרת חסינות אז זה גם משהו... אני מקווה שבוקי ילך בשבת הביתה, שתורג'י יחזור לרבעיית הגמר, ששגב יעוף ראשון וששלישיית המקורית הגמר תתחרה על התואר השורד האחרון. לא בגלל שמגיע להם יותר, לא בגלל שהם יותר טובים ויותר ראויים מכולם, רק בגלל שאיתי שגב כבר זכה בתואר האיש הכי בלתי נסבל/ מעצבן/ מלקק וצבוע, אז שיתן לאחרים הזדמנות לזכות גם כן בתארים. הוא כבר איתי שגב VIP, מכירים?
לאחרונה גיליתי את וילת המושבעים. שם נגמר הגועל ומתחיל הכיף האמיתי. גיליתי מחדש את עזאם עזאם ואני אפילו ממש אבל ממש מסמפטת אותו. הוא איש חמוד, תמים ואפילו די נעים (כל עוד לא מעצבנים אותו ופוגעים בכבודו הוא אחלה גבר). אושרי ועזאם הפכו לחברים לוילה, אושרי אומנם גילה שעזאם חופר וששקט לא יהיה לו "אולי הוא התיקון שלי", אבל מצד שני הוא גילה אדם סקרן, שרוצה לדעת וללמוד והוא כל הזמן מלמד אותו דברים חדשים כמו למשל לשחות- כן כן עזאם לא יודע לשחות " איש הברזל הזה פתאום נעשה ילדה קטנה שנאנסת ע"י מים". יש גם קטע חזק שעזאם נדלק על מישהי באיזה בר. אושרי לא מספר לו שזה בעצם לא ממש ליידי ויותר בוי - " לא ידעתי שקיים דבר כזה... גועל נפש", עזאם יודע שבפעם הבאה הוא צריך לבדוק את הגורגרת... עזאם קורא את הספר שלו, הספר שהוא כתב, ואושרי תוהה האם הוא עדיין במתח בכל פעם מחדש, מה יהיה בפרק הבא... אושרי כותב ומלחין שירים עם איזו קופסא מגניבה שהוא הביא מהבית ויוליה קצת חווה מה זה להיות אישה בבית עם גבר דרוזי - "את יכולה להביא גם את הסיגריות מהמטבח"... יוליה ונטלי התחילו בריב היסטרי ועכשיו הן החברות הכי טובות, כי אין כמו לדגמן אחת לשנייה בגדים מהבית בשביל לקרב בין שתי בנות... מעניין לראות מה הם חושבים לאחר מועצות השבט ויש לי הרגשה שהם לא רואים את אותה תוכנית שאנחנו רואים. למשל את ענת הם לא ממש מעריכים והם חושבים שתורג'י הוא המוח מאחורי המשחק... אושרי אפילו מצדיק קצת את בוקי וכועס כמובן שתורג'י לא נקם את הדחתו ועזב את הבנות. הייתי שולחת את המודחים מפה ישר לבית האח הגדול. קאסט כזה, לא נראה לי יצליחו להרכיב בשום תוכנית... אז בוילה עושים חיים, באי התקווה מתחרפנים (אפילו הקופים בהלם קרב ממשה) ועל האי משחקים בשוטרים וגנבים...הישרדות סלבס 2012 אין דברים כאלה!



יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

בוקי לא נאה...


לא י א ו מ ן! תורג'י הודח מהמשחק בגלל פסל שנגנב, בחור שהלשון המלקקת שלו לא מפסיקה לזגזג וטמטום של שלישיה שהיתה שאננה ולא פיצלה קולות. הסבתא הקלפטומנית, על כיסא הגלגלים, מהמחלקה הגריאטרית באיכילוב, הצליחה לעשות את הלא יאומן והדיחה את ה -"פרח/ערס/ פישר שעשה חצי סרט וחושב שהוא ראש הממשלה...". הבחור שאף אחד לא רצה לבחור לשבט שלו (מסתבר שבצדק) השאיר אבק לכולם - גם אם זה אבק מהול בנפטלין, זה עדיין אבק, ועדיין אפשר לומר: בוקי, המהלך אולי לא נאה, אבל יש שיגידו יאה למשחק מסוג זה... הישרדות סלבס 2012, ללא ספק עונה מעולה, לא צפויה, עם ליהוק מהגיהנום, שעושה לנו גן עדן של ריאליטי!
בוקי הוא איש בעייתי ופוסטים לא מבוטלים ברשת מעידים על כך שהוא שנוי במחלוקת. הדמות שלו מפוצלת לחלוטין: מצד אחד, יש את בוקי נאה – האיש המבוגר, מלא חוכמת חיים, שלעיתים אף ניתן להתרשם שיש לו לב ענק והוא כמו איזה דובון אכפת לי מתוק... ליבי יוצא אליו ברגעים מסויימים בתוכנית, כאשר מתנהגים אליו לא יפה ומשפילים אותו. ללא ספק היה קשה לצפייה לראות איך הוא בא לדבר עם הבנות על ההדחה הקרבה, והן התעלמו ובחרו להתעסק בסוגיה: "זה פאצ'ולי או לוונדר?". אני לא מבינה איך אף אחד לא השתיק את סמרטוטשגב? הוא לא מפסיק לצחוק עליו ולהגיד:" זה היה דוחה ברמות, רציתי להקיא, אתה לא שולט בסוגרים שלך, זה לא שיש לך טוסיק שובב...", ועוד כל מיני דברים לא נעימים, שמאיפה הוא מביא את החוצפה להגיד אותם לאדם מבוגר בפריים טיים? מהצד השני, יש בוקי שבכלל לא נאה - הילד הקטן שאוהב לעשות דווקא. כלוא בגוף זקן, שמן,רופס ומפיץ קולות וריחות לא נעימים. איש לא נעים לבריות מכל בחינה אפשרית, שעושה מה ששנוא עליך בשם המשחק. אתה לא יכול להגיד על אושרי: שקרן, נוכל, רמאי..." בזמן שהוא בסה"כ היה סטלן תמים וחמוד שבא לעשות "ראפ" תאילנדי. אתה לא יכול לגנות את תורג'י על מהלך "הגניבה" שמעולם לא היתה ואח"כ לאור יום לגנוב מחברה לשבט את הפסלון. אתה פשוט לא יכול לקבל את אהדת הקהל, כאשר הקהל כבר לא מבין איזה מהבוקים אתה באמת? האיש בעל העקרונות, הזקן, החמוד, שאיזה יופי שהוא הצליח להגיע להישג המרשים של טרום גמר? או האיש המגעיל את השועלים, סקסיסט, בוטה, נקמן, גנב ועוד כל מיני תוארים שמבאס אותי לכתוב אותם, למרות שמה לעשות? הכל נכון!
הייתי משוכנעת שלא יהיה לו אומץ להוציא את הפסלון מהחור של ה...לא ברור איפה זה היה מוחבא... הייתי בטוחה שהוא יגיד לעצמו: אני אוציא אותם טמבלים – "אני נאלצתי לעמוד ערום על החוף. אני אורח אצלהם והם מחפשים לי בחור של הת..." אמר ונשמע כל כך מסכן. הרי אם על ראש הגנב לא היה בוער הכובע, הוא היה מתפשט בסבבה שלו, משוויץ בגיזרה המשופרת, ואפילו משתף אותנו ואת תורג'י ואומר:" תורג'י אני רואה אותו...". עונה שלמה הם צריכים לסבול עירום כפוי לא אטרקטיבי בעליל ופתאום זה משפיל אותו להתפשט? אבל בוקי החסר בושה - לאורך כל העונה, בכל דרך אפשרית, הוציא את הפסלון והשאיר את השלישיה בהלם, את הלקקן בהצטדקויות וחרדות ואת עם ישראל שוב בשוק (קודם אריק זאבי ועכשיו זה??)! איך הם לא עשו פיצול קולות? כל המועצה היה ברור שבוקי מצטדק, כל הדיבורים הובילו למקום אחד ברור- בוקי גנב את הפסלון! אז לא תשימו קול אחד שגב רק ליתר בטחון? הגעתם עד לפה ולא תחשבו על כל מהלך 90 אלף פעמים? כנראה שלא... ותורג'י בדרך לבדוק את הכוחות המוזרים שכישפו את משהרקולס באי התקווה.
תורג'י היה דווקא היחידי שנתן לבוקי "נאום פרידה" נחמד וכינה אותו - "הפתעת העונה". זה היה כל כך מתבקש. חיכיתי שמישהו יגיד לו: בוקי אתה אחלה גבר, כל הכבוד שהגעת למקום כזה בגיל שלך. אתה יכול להרים את הראש ולהיות גאה. אנחנו אוהבים אותך. יכול להיות שאם דבר כזה היה נאמר והאגו הרמוס, המושפל והמדמם של בוקי לא היה במצוקה, הוא לא היה חושב לעשות את המעשה שבעברו הוא רק היה כותב עליו... הבן אדם הרי חיי לו בתוך סרט איימה הישרדותי:"אני מחכה בבית המטבחיים ששלושת השחצנים, היהירים האלה, יקבעו מתי מותי..."הוא היה מלא פחד, היה מלא כעס שהשתלט לו על שיקול הדעת וגרם לו לעשות מעשה שחשב שיביא לו כבוד בקרב מועצת העם, אבל מה עם הכבוד שלך בעיני עצמך? עד השנייה האחרונה הוא לא הפסיק לשקר וניסה לספר סיפורים על פסלון ישן נושן שהוא מצא לו בטיוליו ביער... אכלת פלפל? שתה מיץ! אתה לא יכול לנסות להסביר את הנעשה ולזרוק האשמות לכל עבר:" למדתי מתוג'מן נורמות חדשות במשחק". למדת משנים של כתיבה על עבריינים תחמנים. למדת מסרטים, סיפורים ואולי אף דמיינת בעברך איך זה להיות בצד השני ... מה היית כותב על עצמך עכשיו בוקי? בוקי נאה, גנב, אבל רק במשחקי ריאליטי?
"אין כמות חול על שפת הים שיכולה להתחרות עם כמות הליקוקים של שגב" בוקי היבחן יפה את התופעה שנקראת איתי שגב. סמרטוטשגב הוא ללא ספק היצור הכי מעצבן בכל תולדות הישרדות. הוא זוכה במשימת פרס ולוקח את אותו אחד שרגע לפני ירד עליו וקילל אותו בשם ההתקדמות במשחק. זה לא אנושי להיות כל כך לקקן. איך הוא יכול להסתכל על עצמו במראה שהוא הביא לאנה בשביל למרות גבות ולהוציא שחורים - שזה בעצם מה שהשאיר אותו במשחק... נכון שיש לו אסטרטגיה מאוד ברורה - לשחק את התמים, החמוד, המצחיק שכולם אוהבים ואז להכניס להם בשקט. אבל איזה חמוד? איזה מצחיק? ואיזה נעליים? אני מעדיפה יום שלום עם העירום של בוקי על פני עוד בדיחה של הרותי סמרטוטי הזה... כמו שכבר כתבתי, אנשים רואים מליון בעיניים ויוצאת מהם חיה לא אנושית. מאיתי יוצא נחש סמרטוטי- גם חסר עמוד שדרה וגם ערמומי.אם כבר עשית מהלך שאולי בטעות יביא לך את המיליון, אז להעיף דווקא את תורג'י? עוד לה הבנת שלתורג'י יש רק את אושרי במושבעים והבנות יאכלו אותך בלי מלח במסעדת גורמה אליה הן תלכנה לחגוג את הזכייה במיליון?? ( כן כן, יש מצב שאנה וענת עשו ברית ממש אבל ממש חזקה...) אם כבר ללקק ואם כבר לתחמן אז להפריד בין ענת ואנה היה משנה לגמרי את מאזן הכוחות. אח"כ לשכנע את תורג'י שענת לא טובה ליהודים, והינה אתה בגמר עם השמן והנמוך ומי יודע אולי הקולות כן ילכו למכוער...
במועצה עלתה (מן הסתם) שאלה לגיטימית:" האם ישנם קווים אדומים במשחק הזה..." תורג'י או איך שבוקי מכנה אותו - נפולאון המתוסבך (תסביך נפולאון, זה תסביך של נמוכים שמפצים על המחסור בתמירות, בתוקפנות) כמובן שחושב שאלימות מילולית לא עוברת את הקו האדום, כי אחרת תהיה לו בעיה להצדיק את כל הקללות שלו בצפייה בשידורים. כולם חושבים שאלימות פיזית לא באה בחשבון ולגבי הגניבה - אז אם זה מהחפצים האישיים של בן אדם, אז זה לא בסדר. אני חושבת שצריכים להכין עשרת הדברות להישרדות לעונות הבאות וזה הולך ככה:
1.      לא יגיע לאי שום בדרן עבר מתוסכל שחושב שחושב לעשות קמבאק. ואם כן? אז מותר להטביע אותו!
2.      להפליץ ניתן רק באזור מיוחד להפלצות ולפלצנים, ואם זה לא אותו בן אדם? אז מגיע לשניהם.
3.      לא לנשק אחד את השני לפחות יממה לאחר אכילת ג'וקים/ תולעים ומעיים של צפרדע. אלא אם אתה רוסי...
4.      לא לעצבן דרוזים
5.      אם כבר עיצבנת דרוזי, אז יותר בטוח לבלות באזור של הפלצנים...
6.      לא לשחק עם הסיליקון לעיני המצלמה כי זה פשוט מטריד....
7.      לזכור כי הלוזר של היום הוא ההרקולס של מחר!
8.      אם אישה חוטפת פסל חסינות מידו של גבר חסון על הפרק הראשון, כנראה שכדאי להדיח אותה לפני שהיא תגיע לגמר...
9.      מותר לקלל רק אם השתתפת בסרט שהיה מועמד לאוסקר, וכמובן לאחר מכן להוסיף את המילה "כפרה".
10.  מותר לגנוב פסלון רק אם יש לך מספיק קפלים/שיפולים/חורים בגוף בשביל להחביא אותו בחיפוש הגופני שהולך להיות סטנדרט בעונות הבאות..
דבר אחד בטוח - עזאם עזאם ישן פאקינג טוב בלילה!!!



יום חמישי, 26 ביולי 2012

בהישרדות כמו בחיים, הכדור הוא ע-גול...


ענת עם הכדור. מוסרת לבת בריתה אנה, בידיעה שת'כלס הן יכולות לבד לנצח את המשחק (עם חסינות ווטו לא בטוח שצריך בכלל כדור...). אנה חושבת למסור לתורג'י, עושה לו עיניים, אבל מוסרת לשגב. הכדור מחליט לברוח משגב - גם הוא כבר לא יכול לשמוע אותו חופר ומספר בדיחות, אפילו הוא מעדיף את הנחירות של בוקי. בוקי רץ עם הכדור וצועק: " תורג'י, אני רואה אותו, כבר שנים שלא ראיתי אותו". עכשיו עם 12 קילו פחות הוא חושב לעצמו:"זה הסיכוי שלי אני הולך לקרוע אותם", אבל אז מבטו נתקל בטוסיק של נטלי והוא שוכח מה הוא רצה לעשות. נטלי חוטפת לו את הכדור ולא מוכנה למסור לאנה או ענת, כי מי הן חושבות את עצמן שינהלו את המשחק הזה... אז במקום כדור היא מוסרת להן את תורג'י ומבצעת "נבדל" (שיעלה לה במשחק). תורג'י מזמר עם הכדור לבנות הברית: "נשבע לך לא בוגד", אנה חוטפת לו את הכדור ושוב מדרדסת אותו (כאילו הוא לא מספיק קטן), והוא מצידו חושב לעבור לקבוצה השניה -  סימן השאלה, אנחל בונני בהתהוות וההיא שיכלה להיות בגמר. עד הרגע האחרון לא ברור לאיזה שער הבנות מתכוונות להבקיע גול - לשער של הברית המקורית עם תורג'י או לשער של הבחורה השנייה הכי חזקה באי – נטלי. הן רצות עם הכדור אנה לענת, ענת לאנה וחוזר חלילה, וברגע האחרון ענת מקבלת התקף מוסריות ונותנת נגיחה לתורג'י. תורג'י עם הכדור, דקה שמונים ותשע וחצי. לא מאמין שזה קורה לו, הוא כבר פנטז על "אנטריקוטים עם משה באי התקווה (או מה שלא נותנים לו שם) ו.....גוללללללללללללללל. השופטים (המושבעים) שורקים וצועקים "שקרנית שקרנית" אבל זה מאוחר מיד. נטלי הולכת לאי התקווה לעשות פנדלים עם משרקולס.
ענת/מסי השוותה את המשחק שלה בהישרדות לתחמונים במשחק כדורגל. יש בזה משהו, כי בכל משחק ספוטיבי ישנן הטיות, תרגילים, אסטרטגיות ותחמנות. ובהישרדות - שנחשבת לסוג של משחק "ספורטיבי", כשבא להם ונראה להם שהמהלך שלהם לגיטימי הם אומרים -" זה המשחק", וכשמישהו אחר עושה מהלך שלא בא להם טוב, מיד הם הופכים לאנשים ערכיים וסוקלים בקוקוסים את השקרן התורן. תחליטו כבר!! דבר אחד נחשב טאבו בהישרדות, וזה כל נושא הבריתות. ברית אמורה להיות, לפי החוק הלא כתוב בהישרדות,  האלמנט הכי חזק במשחק. "ברית בוטיק" הם עשו בטיניום, השלישיה הבלתי מעורערת, עד שהבוטיק פשט את הרגל ולתורג'י שכחו להודיע. המילה של כולם לא שווה כלום. הם סוגרים דברים מאחורי הגב אחד של השנייה, ומישהו חייב להסביר להם מה פרוש המילה "סגור"! תורג'י על הגרדום, אנה בסכנה, אולי כדאי לשים בכלל נטלי? אפילו עורך התוכנית כבר התבלבל וחשב שאולי כדאי להחזיר שוב את אושרי - לפחות תהיה פעם שלישית גלידה...
המליון קרוב, אנשים קצת מאבדים את זה, בעיקר שגב: "מה שתגידו אני עושה" מלקק לברית החדשה שהוא חשב שנרקמה, ובצד השני של החוף מתרעם על כך שענת "פשוט תלך עכשיו  ישר לבנק ותפקיד את המיליון"... הטקטיקה של שגב היא להסביר לענת ואנה שלא כדאי להן להגיע עם תורג'י לגמר. ואני שואלת למה לעזאזל? מה כל כך רע בלהגיע עם תורג'י לגמר? מי יתן את הקול שלו לתורג'י חוץ מאושרי? עזאם? להגיע לגמר עם שגב או נטלי או אפילו בוקי זו הסכנה האמיתית - נטלי עלולה לנצח, כי היא פשוט חיה רעה ומגיע לה! שגב כי הוא ה"אנדרדוג" שליקק וסיבן את דרכו לשם וזה תמיד נחשב ראוי, ובוקי? כי מי האמין שהזקנה על כיסא הגלגלים תחזיק יותר מיום וחצי על האי ורק על זה מגיע לו מליון ותוכנית בערוץ 24... תורגי הוא ללא ספק הבחירה הטובה ביותר להגיע לגמר ולפי הפרומו הקרוב, הוא מאבד אפילו את קולות הגימלאים, אז בכלל... תורג'י הוא הדן מנו של התוכנית - they love to hate him...
העונה היא ללא ספק מאוד נשית או יותר נכון הגברים הם נשיים והנשים הן אחלה גברים! לפי מרב מיכאלי היו צריכים כל העונה לדבר רק בלשון נקבה. באמת קשה להסביר איך משימה אחרי משימה הבנות פשוט מככבות והבנים הם פלופ אחד גדול... הכל טוב ויפה עד שמתחילים דיבורים פמניסטים מתישים, על כמה שנשים הן חזקות, הן לא צריכות גברים, הן לא צריכות להיות בברית עם גבר שינצח עבורן משימות לעבר הגמר... אז למה העפתן את נטלי ולא עשיתן ברית בנות? השיחה גלשה לגידול הילדים, איתי - שגם לא ממש גבר גבר וגם רצו לקחת ממנו את הקרדיט על אבהות מושלמת, יצא עליהן והתוכנית פתאום הזכירה יותר את "סופר נני" מאשר את הישרדות... אם חושבים על זה, מהרגע שענת חטפה פסלון מידו של עזאם בפרק הראשון זה היה ברור שהיא הולכת ללבוש את המכנסיים בשבט. נטלי לעומת זאת, תוך כדי תנועה הבינה שגם דוגמנית יכולה לגדל ביצים. אנה, רוקדת על כל החתונות (וגם בחתונות) ובוקי אוהב להוריד את המכנסיים ולא ממש ללבוש אותם אז השטח פנוי...
הקטע הכי מצחיק של הערב הוא הריב הגדול, הילדותי והכי לא מצטלם טוב של השבט המצומצם עם המושבעים, לגבי מי השקרן החלוץ של התוכנית. "אתה שיקרת לי, אני למדתי לשקר ממך, אתה אבא של השקרנים...".התוכנית הזו כל כך מצליחה העונה כי כולם סלבים מאותו השטנץ'. הם יודעים שבמשחק כמו בחיים האמיתיים שלהם, צריך מרפקים בשביל לשרוד. הם באו לפה בשביל להראות שהם שווים, הם הגיעו בשביל להזניק, להניע או להתחיל מהתחלה את הקריירות שלהן והמיליון הוא רק הדובדבן שבפרסום. בגלל זה כל כך קשה שם, בגלל זה הם כל הזמן רבים. הם מזהים את עצמם בתוך כל אחד מהם ובגלל שהם יודעים איך הם היו מתנהגים במצבים מסויימים, הם מפחדים גם מהמהלכים של הכי קרובים להם... אם הם לא היו סומכים על עצמם אז למה שהם יסמכו על אחרים? וכך במהלך כל התוכנית למי שלרגע היה יותר כוח – כי הוא זכה בחסינות, או יצר ברית חזקה, או סתם ירד 12 קילו, מיידית הוא עף על עצמו ומרגיש כאילו כולם בכיס הקטן המלא בנבטים של הבגד ים שלו...
אנה וענת כרגע על הגל. הן יושבות במים שעות עם עור ברווז מקומט ומנהלות את הרשות השופטת. הרשות המבצעת כל רגע שולחת נציג לבדוק מה עליהם להצביע בקלפי ואת מי ישלחו היום לרשותו של משה ואי המחמד שלו... שתי הבנות מריחות כבר את הגמר, מנסות לחשוב עם מי יהיה הכי נכון להגיע כאשר לא ברור למה אנה מטרידה את עצמה במחשבות, הרי ענת בטוח לוקחת לה את המיליון בהליכה ואם היא רוצה היא יכולה להיות אחראית על המופע האומנותי בשביל לגנוב קצת פוקוס... 
ההפתעה האמיתית של העונה נמצאת באי התקווה. משה- הלוזר הגדול, לא מפסיק לנצח במשימות בזכות איזה שקט פנימי שמגיע רק כאשר ויתרת לגמרי ואין לך כבר מה להפסיד. אולי זה שיעור לחיים, אולי זה שיעור לכל האגואים המפורסמים שהולכים אחד אחד הביתה ומשאירים את משה להכין לעצמו מרק קוקוסים ולדבר עם עצמים דוממים. כאשר אתה מניח את האגו בצד, וזורם עם מה שהחיים מביאים לך, לטוב ולרע, דברים טובים ונכונים קורים. אני מקווה שמשה יהיה זה שיחזור לגמר הגדול. אני מקווה שמשה יהיה זה שיחטוף לענת את הכדור בשנייה האחרונה, יבקיע את שער הניצחון ויצעק: שגבבבב, ראית מה זה? הכדור הוא ע-גולללל!!!

יום ראשון, 15 ביולי 2012

הישרדות - שפריץ ולבלוע!


בוקי מעצבן אותי. חייבים לעשות פה קצת סדר: זה נכון ש"תורג'י את אושרי", הגיעו במחשבה שהגמר בכיס הקטן שלהם. זה נכון שתורג'י קצת (קצת הרבה) חש את עצמו ואושרי חיי בסרט שבגלל שהוא שלוחה בלתי נפרדת של תורג'י, אז ברור שיש לו ברית אוטומטית. אבל מפה ועד ל- "רמאי, שקרן, נוכל" והשוואה לא הגיונית לחברה ה"חביבים" שבוקי מתעסק איתם כבר 25 שנים, זו כבר הגזמה פראית אפילו בשביל בוקי." זו סחיטה באיומים" זועק כתב הפלילים על זה שאושרי עשה לו "אם לא תשמור עלי, לא אשמור עליך". אושרי אכן היה טיפש ושאנן. יש לו מזל גדול שהוא הפסיד במשימת התקווה לנזיר משה ולא ידע שמיכל זוארץ כבשה את בת ים, רק בשביל לא להראות יותר את פרצופו בפני השבט שעשה לו שתי הדחות פתע. אושרי חושב שהוא שיחק משחק של גבר ועדין לא מבין שהוא בכלל לא היה נוכח במשחק... להריץ דחקות עם החבר הכי טוב שלך, אפשר בדיזנגוף על הבר, פה צריך לעבוד! המהלך של בנות הברית צלח, אושרי הלך. תורגי נשאר בשתיקה רועמת וגוב האריות הזה עושה לי לאהוב אותו מחדש כי תכלס את מי כבר נשאר לאהוב שם??
יוליה זגזגה. מסכנה יוליה, היא באמת לא ידעה את מי להרדים (זו המילה של הישרדות השנה), עם מי להמשיך, מי יעשה לה פרצופים בארץ ובעיקר איך משקרים. הבחורה טובה מידי למשחק המגעיל הזה - מה לעשות, זה התפקיד של נטלי... אפרופו נטלי אני לא מסמפטת אותה מצד אחד, ומצד שני אני פשוט מעריצה אותה! לא יאומן כמה כוח מנטאלי יש לבחורה הזו. עינויים בשבי לא היו שוברים אותה. היא פשוט שולטת על המחשבה ואומרת לעצמה: זו המטרה, אלו האמצעים ואני לא אתן לכמה זוחלים מגעילים להפריע לי בדרך אל ... השד יודע לאן. בוקי עם כל ניסיון חייו וכל הרצון שלו להוכיח שזקנה על כיסא גלגלים מתגלגלת לה לעבר הגמר, לא הסכים אפילו להריח את חתול הים הרוטט, ואילו נטלי "המחסלת" אכלה ג'וקים - כאילו זה במבה, תולעים - כאילו זה מרשמלו ועין של פרה - כאילו זה פילה מיניון! היא מנצחת וזוכה בחסינות משימה אחרי משימה , משאירה להם אבק ואשכרה מגיע לגברת להיות בגמר ולא בזכות שני הטוסיקים שהיא תוקעת לתוך העדשה של המצלמה, רק בזכות כוחות הסוס האלה שהשד יודע מאיפה היא מביאה אותם. שאפו!
גם אנה ויוליה אכלו כאילו הן בבראסרי לפחות. "אני לא הבנתי למה זה מגעיל? כל עוד זה אכיל זה לא מגעיל" - אמרה אנה בעוד חתיכה של דיונון נוזלת לה מבין השיניים... הגבול של אנה היה הג'וקים. פה היא אמרה די – כל אחת והגבולות שלה, אני הייתי יושבת בצד עם בוקי מההתחלה. גם אם היו נותנים לי את המיליון כאן ועכשיו, לא הייתי אוכלת כזו כמות של גועל. "הן בנות, הן אמורות להיגעל" אמר תורג'י רוצה למות מהמשימה הזו ושוכח שיש בנות שרגילות ל"אכול" דברים מגעילים גם בבית (וזו לא היתה האסוציאציה שלי... הם התחילו...) בשביל לאזן קצת את הטעמים וגם לעשות קצת טוב על הלב, ההפקה פינקה את השבט בערכת קידוש. פתאום הם שידרו"big happy family"  זה מה שיפה ביהדות ובערכים שלנו. אם אתם שואלים אותי, זה קצת כמו ביום כיפור, כשכל העבריינים פתאום צמים ויושבים שעות בבית הכנסת, "סברי מרנן" וכולם נשמות טובות...אם רק אלוהים היה יודע איזה שרצים הם אכלו לפני הקידוש...
לאחרונה הגיע תורה של ענת להחזיק ב"כוס השתן" במשחק. היא מנהלת את העניינים. כבר ברור לה שהיא בגמר (וגם לנו) השאלה, עם מי היא תעשה חסד ותחליט לקחת אותו על כתפי ה"פיטנס" שלה. לרגע נראה כאילו תורג'י עוד איתה בברית, שנייה אח"כ היא מכריזה: "את תורג'י אני יכולה להדיח מתי שאני רוצה". מי מת והפך אותה לדורון מלך האי? אה, בעצם תורג'י די גוסס ואין מי שייקח את שרביט המלכות - בוקי לא נולד למלוכה, נטלי טובה ב"שפריץ ולבלוע" אבל יחסי אנוש זה לא הצד החזק שלה על האי. אנה היא יד ימינה של ענת, אומנם יש לה יציאות לא רעות במשחק אבל גם עליהן ענת לוקחת את הקרדיט בסופו של דבר, ואדון שגב, ניסה למלוך על שבט דאנג אבל זה לא החזיק מעמד... לכן ענת היא המועמדת היחידה כרגע למלוכה. אבל זהירות ענת, כי כל מי שישב על כס המלך, מהר מאוד גילה שלא סתם קוראים למלך דורון...
איתי שגב הוא יצור מעצבן. לפעמים הוא מצחיק אבל רוב הזמן הוא נע ונד בין זה שהוא לוזר לזה שהוא חושב שאולי הוא לא לוזר – תפסיק לזגזג ותחליט כבר אם אתה לוזר או לא ותודיע לנו בבקשה מחר טוב? הם היו צריכים להטביע אותו עוד בשלבים הראשונים ופתאום כולם הלכו והוא נשאר. אני שומעת אנשים אומרים שהוא חמוד, ואני לא מבינה מה חמוד בבחור שרגע אחד מתחנף ומלקק לכולם ושנייה אח"כ זומם איך להעיף את אותם אנשים. רגע הוא מחבק, פתאום הוא נותן סטירה ושולח את חברו הטוב לשרת שבט שלם. הוא נותן מילה ומייד מפר אותה. בתחרות מתמדת עם עצמו " 2 אפס לטובתי", כאשר אושרי אפילו לא חשב שאיתי מהווה איזושהי תחרות. אולי בגלל זה הוא עדיין שם, כי הוא שיחק אותה החבר ההומו המצחיק של הבנות, ובעצם הוא סוג של נחש צפע - רק שיזהר שנטלי לא תאכל אותו עכשיו שהיא נהנית מזוחלים וחרקים... השיא מבחינתי היה שהוא אמר ליוליה:" תוכלי להגדיר לנו מחר עם מי את בוחרת להמשיך?", הרי הוא ידע שהוא מצביע עבורה, היה לו ברור שהיא הולכת, אז למה לסבן אותה שנייה לפני גזר הדין? פתאום ה"חבר ההומו" לא כזה "פרנדלי"... ובכלל כל הקטע שהוא מת להיות סלב. לא סתם אומרים בכל צחוק יש שמץ של אמת. אצל איתי זה לא שמץ אני חושבת שזו הפנטזיה הכי גדולה שלו. הוא רוצה להופיע על שלטי חוצות כמו מייקל לואיס. הוא בעצם סוג של מייקל לואיס קלוע בגוף של כוכב ילדים מזדקן. בתקופה שהוא היה מפורסם לא היו פפראצ'י בגל חור, לא היה אינטרנט, לא היו פריזנטורים וחוזי טאלנט שמנים בקשת. הוא היה מפורסם בתקופה שלא היה מגניב ומשתלם להיות מפורסם - בטח אפילו הנחת סלב הוא לא קיבל כאשר הוא רצה לרכוש איזה ג'ינס ליוויס 501. לכן יש לו פטיש להיות סלב וזה הרבה יותר מטריד ופתאט מלהיות סלב שחש את עצמו כמו תורג'י. כי יגיד מה שיגיד, השאיפות שלו הן בעצם להיות סוג של תורג'י!
המשחק הזה לא ברור, כל רגע מאזן הכוחות משתנה. הבריתות חלשות, האגואים בשמיים ועזאם חסר! עדיין לא מובן איך אנה ותורג'י הפכו לזוג כי כרגע אין שם אפילו חיבה מינימאלית. תורג'י אולי שחצן, אולי מדבר לא יפה לפעמים, כשאושרי היה שם הוא חלה בטמטמת ושכח איפה הוא נמצא אבל ת'כלס אני מאמינה לו. מילה שלו תמיד הייתה מילה גם אם היא לא נאמרה בטונים הנכונים. הברית שלו תמיד היתה הדבר הכי חשוב לו ובמשחק כמו הישרדות, אני רוצה להיות בצד של הבן אדם הכי עקבי, ושני האנשים הכי עקביים לטוב ולרע הם תורג'י ונטלי. אולי פשוט שניהם יחברו יחדיו, יעיפו את שגב הטפיל, ישלחו את ענת לריצת בוקר עם ליטל שוורץ, את בוקי לא בעיה להרדים הוא רק צריך לראות את נטלי מסבנת משהו, ואנה? טוב נו חייבים להתחיל את הרומן כבר אז יאללה שאנה גם תהייה בקומבינה... שניהם מנצחים משימות, שניהם כאשר הם לא אוהבים מישהו הוא יודע, אבל יעשו הכול בשביל להגן על הקרובים להם. שניהם מודעים לחלוטין בכל רגע נתון למצלמות – הוא בכובע הבמאי, שחקן ושחק משנה, והיא בכובע פורנו רך ולאחרונה גם קצת וואנדר וומן (יש כאלה שעבורם גם זה היה פורנו רך). שניהם עפים על עצמם, בקיצור נטלי בקלות יכולה להיות האושרי החדש של תורג'י, כל הדרך אל הגמר! כנראה שזה לא יקרה, כי לכל אחד יש ברית אחרת אבל במשחק הזה, הכל יכול לקרות. תראו למשל איך הנזיר פרסטר עושה יוגה אולי בדרך לגמר... אגב הוא את הקאמבק הגדול שלו כבר עושה בימים אלה": "עלילות משה המחורפן באי הקטן"...
אהבתי את איך שיוליה עזבה את המשחק. בלי טינה, בלי נאומי אושרי, פשוט אמרה יפה שלום. היא הזכירה לכולם שזה רק משחק, פיזרה תלתלים של אהבה והרגישה שקוקוס ירד לה מהלב. ככה צריך ללכת הביתה או לאי התקווה. אני מקווה שיוליה היא זו שתחזור למשחק, היו לה כמה מהלכים יפים והומאניים שאולי לא מתאימים להישרדות אבל מה רע שילדים שצופים בתוכנית יבינו שאפשר גם להתנהל אחרת במשחק ולא חייבים להיות תחמן או שקרן בשביל להתקדם? אם היא רק הייתה בולעת טוב יותר היא עדיין היתה במשחק. אבל כנראה שגם זה התפקיד של נטלי...