אוי פיליפ, פיליפ, פיליפ. התוכנית הזו היתה מוקדשת לדיוות, אגו מנופח והפקת צעצוע במיליון דולר. " פיליפ הוא אולקוס, פיליפ הוא אולקוס..." שרה ניקול בגרסה משל עצמה לשיר דיווה. היא כל כך לא סובלת את היצור הזה, עד שלא ברור למה לעזאזל היא טורחת על מנת שהוא יהיה מאושר ומסופק... ואז ברגע אחד, הכל יתבהר - פיליפ נותן לניקול לשיר שיר מקורי שלה בהופעה שלו! פיליפ הוא לא הדיווה, פילים הוא סיפור הכיסוי לדיווה האמיתי – ניקול!!! היא עמלה, שילמה, התחרפנה, צעקה וכמעט חרפה נפשה רק בשביל שהשם של פיליפ ימלא את האולם בכל מי שהיא רוצה שישמע אותה שרה. ניקול רצתה להגשים חלום ישן ולשיר. יש כאלה שמתחילים בברים נידחים, אחרים ב"כוכב נולד" וניקול, שיודעת רק לחלום בגדול, בחרה להפיק לעצמה את הופעת חייה, והביאה את פיליפ כלהקת החימום שלה.
באמת לא הבנתי למה מפיקה בישראל, שתהיה מפיקת על ככל שתהיה, מפיקה לעצמה חדר משלה, עם השם שלה על הדלת, מלביש, מעצב שיער ומליון דולר על האוזניים וכל זה בשביל פיליפ? I don't think so...הבחורה פשוט אלופה!!! כשהיא רוצה משהו אף אחד לא יעצור אותה ולדעתי היא צריכה להיות ראש ממשלה! אני רק מקווה שהיא תדע להנהיג יותר טוב ממה שהיא יודעת לשיר...
לאה שנירר – גורו של ספורט (מקווה שהגשמתי לה חלום עם המשפט הזה), מנסה להסביר לנו מה זה ספורט עבורה. היא מתארת את החיים הספורטיבים המסודרים שלה כיציאה כל בוקר מחדש למלחמה, ולא סתם מלחמה, יש לה גם מסר להעביר בעודה נלחמת...וכך היא מנסה להסביר למה הספורט כל כך חשוב לחיים שלה מבלי להזכיר שהמלחמה של לאה היא בדבר אחד בלבד - "באמא טבע"!!! לאה רוצה לשמור על הנעורים והדרך שלה היא שרירים, בוטוקס וילדים קטנים... קצת כואב לי על לאה, כי מאחורי כל הפאן לי, פאן לי ,פאן לי הזה מסתתר המון עצב לי. זה נראה שהחיים האירו לה פנים, אבל המחיר הוא בדידות. צחי בעלה, מחלק את הזמן שלו בארץ ובחו"ל ולאה לא יכולה לחלוק איתו הרבה מ"רגעי לאה", שאם אף אחד לא חלק מהם, אז הם לא ממש "רגעי לאה"...עבור אישה שתשומת לב, זה כמו אוויר לנשימה, זה לא דבר פשוט לנהל יחסים בשלט רחוק... מאוד שמחתי שההפקה התערבה וצחי הגיע להפתיע אותה בסוף המרוץ ת"א. היא מאוד התרגשה וזה לדעתי היה רגע השיא עבורה בתוכנית- כן, כן, אפילו יותר מהופעה של "חומי גולן" ביום הולדתה...
"את כל הזמן רוקדת ואני כל הזמן מדבר" זוס מסכם במדויק את היחסים שלו ושל טלי. אני ממש מבינה את הגברת ריקליס. בתחילת התוכנית, כל הסיפור הזה של אישה בת 50 עם גבר הנושק לתשעים, היה נראה לי מחריד. ופתאום שיניתי את דעתי. ישבתי וצפיתי בשיחה החיננית של שני החמדמדים האלה, והבנתי שהם פשוט ממלאים אחד בשביל השני צורך ואין בזה שום דבר רע. היא לא ניסתה לצוד אותו בשביל הכסף, הוא לא מצפה לאיזו שפנפנת מין בבית, הוא מצא בחורה מתוקה שאוהבת לרקוד ומקשיבה לו בחיוך כשהוא מדבר, והיא מצאה לה איש מקסים - מן סוג של טדי בר מתקתק, שרוצה לתת לה את כל מה ששנים לא היה לה. הוא ביקש את ידה לאחר כמה ימים של הכרות בלבד. לא היתה פה רדיפת בצע, לא היה פה משהו דוחה, סתם אנשים שנפגשו במקום הנכון בזמן הנכון לענות על הצורך הנכון." את הכנסת בי רוח של חיים" הוא אומר, ואני מאמינה לו שבאמת הוא קיבל כמה שנים מתנה, כי טלי מחייה אותו ומחייכת אותו. היא קיבלה חשבון בנק מפוצץ שעושה אותה עוד יותר happy ומוציא ממנה עוד שמחת חיים שמחייה את זוס וחוזר חלילה. זה win win situation איך שלא מסתכלים על זה, ושימותו הקנאיים שלא חשבו על לעשות את זה קודם!!!
על כל השאר אין לי כל כך מה לכתוב, אולי כי ניקול גנבה להן את הפוקוס גם בפרק הזה... בכלל הכוכבות של התוכנית הן ניקול, לאה וטלי זה כבר ברור. אתי סתם לא מעוילה לא מזיקה, דפנה לא מועילה ויש לה אמא מזיקה וענבר פשוט לא עשירה אז לא נתעכב עליה...
בסוף התוכנית ניקול ישבה לצפות בתוכנית של יאיר לפיד והתאכזבה שבמקום להתמקד ב"מופע של פיליפ", הוא התמקד באוליגרכים, עבריינים, בשרי ממשלה שחברים של אותם אוליגרכים או עבריינים ועל מה כל הטחונים בכסף מבזבזים אותו.. נו באמת יאיר, זה ממש מוגזם, לדבר על פוליטיקה ואוליגרכים כשאפשר לדבר על מה שבאמת אבל באמת חשוב וזו ההופעה של ניקול?? ת'אמת אני בטוחה שאם היו עולים על זה באולפן שישי, שבחורה בת עשרים ופאקינג ארבע מרימה מופע במיליונים, מפוצצת במי ומי את היכל נוקייה, מקבלת פקודות ודרישות לא הגיוניות ממפונק פסיכי וכל זה בשם ה- "ואני רק רציתי לשיר..." אין ספק שהם היו מתייגים את זה כתופעה מעניינת ומסקרים את זה בפריים טיים... לא נורא, נראה לי שפרוות הבבון ותוכנית מתוקשרת זו גם דרך להישאר בתודעה... ניקול פה בשביל להישאר ותזכרו, זה רק בת 24, זה עוד יגדל...
