יום שבת, 31 בדצמבר 2011

ליידי קווה קווה לאירוויזיון

יש אנשים שחולמים להיות עשירים, יש כאלה שחולמים להיות מפורסמים, האחד רוצה להיות טייס האחת בלרינה ויש את ניקול. לכאורה ניקול הגשימה הרבה חלומות אך חלום אחד ישן נושן מגיל שבע בוער בעורקיה - להופיע באירוויזיון. "לא משנה כמה זה יעלה לי, ולא משנה מתי ואיך אבל אני אהיה שם" אומרת בכזו נחרצות שגם אם היא לא מתאימה, ואכן היא לא מתאימה, יש סיכוי מאוד גבוה שנראה אותה שם (אלו שעדיין צופים באירוויזיון אם נשארו כאלה...)
היא לקחה את המפיק הכי הכי, שכנראה מקבל צ'ק שמן מאוד, אבל היושרה המקצועית שלו כנראה מטרידה אותו ולכן הוא פשוט לא מפסיק לרדת עליה: " בואי נעשה את זה עוד פעם, והפעם עם כישרון" אומר האגדי לאותה אחת שבטוחה שהיא אגדית וטוב שיש מי שיוריד אותה לקרקע...
ניקול שרה כמו זמרת עתיקה. העיבוד והלחן של השיר הוא באמת מתאים לאירוויזיון משנת 1978. ולכל זה היא רוצה להוסיף איזה במאי היסטרי חולה נפש ליידי גאגא סטייל. ליידי גאגא? הבמאי באמת צריך להיות באמת חולה נפש בשביל לעשות השוואה ולו מינורית בין "יפה ירקוני מייד אין רוסיה", ללידי גאגא.. איפה המודעות לעצמך, לקול שלך, למבטא שלך ולבחירת השירים? חכמים ממני אמרו "אם תרצו אין זו אגדה" אבל בחייאת ניקול, הקשבת פעם לעצמך?? את נשמע יותר כמו ליידי קווה קווה מזדקנת מאשר ליידי גאגא המלכה...
ניקול חיה בסרט שעוד לא המציאו. סרט של המאה הבאה וגם זה לא בטוח מספיק מתקדם בשבילה... היא חיה בפלנטה משל עצמה ששם קיימים רק היא וכל המותגים שלה. היא עושה פאקינג מה שבא לה ומישהו חייב לעצור את הדבר הזה. ענבר לקחה על עצמה את תפקיד המחנכת לתופעת ניקול. היא הביאה אותה למגרש הביתי שלה – רוטשילד, הכירה לה את כלי התחבורה שלה- אופניים עם קאקי של ציפורים, הושיבה את הג'ורנל המהלך על ספסל רחוב והחלה לדון בסוגיית האדם הממוצע, מה הוא ומי הוא. לא הגיוני שבחורה תביא קייטרינג לבית של מישהי אחרת, לא הגיוני שבן אדם יתארח במבצרו של אדם שני ויגיד לו שהמטבח שלו נראה כמו "אלטע זעכן". אין שליטה על הדבר הזה שנקרא ניקול ואין פלא שנתנו לנו פרק שלם ביערות הכרמל בלעדיה, כי קשה להכיל את זה פעמיים בשבוע אחד.
ביערות הכרמל חגגו החבורה מינוס ניקול לטלי מסיבת רווקות סבב ב'. הן הגיעו ליערות הכרמל שכולו שקט, שלווה, נטול סלולרי ודרמות ועשו בדיוק את ההפך. כל רגע ניגש מלצר מסכן לבקש מהן לכבות את הסלולרי או להיות קצת יותר בשקט. הוא לא יודע שככל שלאנשים יש יותר כסף הם בטוחים שהמקום של אמא שלהם ועושים מה שבראש שלהם ואם תעצבן אותם יותר מידי הם יקנו גם את אמא שלך...
אם כבר מסיבת רווקות אז צריך חשפן. אז רון של אתי הגיע בהפתעה, הוא והשירים ההזויים שלו, והופיע בפני הבנות ההמומות וכל זה בשביל ש"אתי D "תתאהב בו. זה היה הזוי, זה היה מביך, זה היה הכי לא סקסי וברור שזה לא ממש עבד לו כשהוא מצא את עצמו בלילה בדרכו לבד חזרה למרכז...
טלי היא פשוט קסם בעיני. קודם כל הבחורה לא מרכלת. כל בנות ישראל ואני בינהן צריכות ללמוד ממנה. היא מקשיבה לריכולים, לא לוקחת חלק ולעיתים אף מבקשת לשנות נושא. היתכן שיש צדיקה בכל הסדום הזה של המעושרות? ממש ריחמתי עליה כאשר ראו אותה צופה בחתונתו של אריק. היא אוהבת אותו, מפרגנת לו, אפילו קונה לו מחלפות והוא עשה את הדבר הכי פוגע שאפשר- לקח משהו שהיה רק שלהם ועשה טרנספר למישהי אחרת. זה לא הגיעה לה. ובמקום להוציא את כל הכאב הזה החוצה כאשר הבנות שאלו אותה על החתונה היא נמנעה מלדבר על זה. היא פשוט האישה המושלמת. בלי לכלוכים, בלי דרמות, בלי דאונים. היא מחבקת את החיים, רוקדת אותם בנעימות ובגלל זה הם טובים אליה בחזרה. הבנות יכולות ללמוד ממנה מה זה להיות אישה!!!
אז קיבלנו פרק נטול ניקול עם הצצה לפרק הבא שבו שוב כולן הולכות לרדת על ניקול. מצד אחד אני שמחה שאנשים מוכיחים אותה ומעירים לה על ההתנהגות שלה, ומהצד השני אני מרחמת עליה. היא באמת לא יודעת אחרת וכל ה"תראו אותי", "תשמעו אותי", "תקנאו בי" זה בעצם תאהבו אותי, כי אני לא שלמה עם עצמי בלי כל האהבה הזו. יש לי חמלה לבחורה הזו, למרות שאם היו מספרים לה על החמלה שלי היא היתה זורקת עלי איזו נעל של לואי ובקבוק של דיור... בכלל כל המעושרות האלה לכאורה לא רואות אף אחד ממטר, אבל דואגות שיראו אותן רק איך שהן מוכנות שיראו אותן. טלי - אישה כוסית, בת 53, שהלוואי עלי להיראות כמוה עוד עשרים שנה, מסתירה את גופה פן הבנות יראו שהגיל בכל זאת עשה את שלו... היא קופצת למים ומעיפה את הבגדים בכזו מהירות שלא יראו את הפגמים. לאה- אותה אחת שעובדת סביב השעון על המראה והגוף שלה, הגיעה לבריכה עטופה וחנוטה כמו מומיה. המעושרות מלאות בכסף ויכולות לקנות כמעט הכל, יכולות לעשות שיפוץ פה ועוד אחד שם ולנסות להילחם בפגעי הזמן אבל לא משנה מה הן יעשו הן לא יהיו שלמות עם עצמן כי השלמה באה מבפנים ולא קונים אותה!!! כמו רוב הנשים הן סובלות מאותם רגשי נחיתות ואותם פחדים רק עם מסכה של עושר. מה עדיף, להיות אישה שאין לה הרבה כסף אבל שלמה עם הגוף שלה גם אם הוא לא בן 22 או לעשות כל שיפוץ אפשרי ועדיין להתבייש במה שיש? נראה לי יותר קשה להיות מעושרת כי מצפים ממך להיות מושלמת, ובתוך תוכך את יודעת שאת ממש אבל ממש לא!!!

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

סרטי רומנטיקה בדיונית

חזרתי עכשיו מהסרט "סילווסטר בניו יורק". אותה גברת בשינוי שחקנים של " יום האהבה" מלפני שנה ובטח רפליקה של רבים לפניו. מלא ידוענים שחלקם נשכרו במאות אלפי דולרים בשביל להגיד שורה אחת, אלפי ניצבים והשקעה כספית שבטוח תכפיל את עצמה תוך שבועיים באקרנים. סרט קיטש רומנטי וחביב שתמיד יש לו מקום בחיינו, כי תמיד יהיו בחורות שירוצו לרכוש כרטיס לשעה וחצי של מציאות אחרת.
הסרט גרם לי לחשוב על החיים שלי ועל המציאות שלנו. שנים שאני מכורה לקומדיות רומנטיות דביקות ומלוקקות, בטוחה שעוד רגע אחד מגיע הנסיך על הסוס הלבן להציל אותי מקומדיות של טעויות שנקראות חיי, ולקחת אותי למקום שכולו טוב, אושר,רומנטיקה ואהבה אין סופית. לשם שינוי משהו בסרט הזה, אולי בגלל ריבוי הסיפורים הלא הגיוניים בעליל, גרם לי להבין שכל הרומנטיקה מהאגדות הזו הרסה לי את החיים. אם נלך אחורה בזמן אז גם האגדות האהובות עלי כילדה לא תרמו מי יודע מה, אחרת אני לא יכולה להסביר איך עד לא מזמן עדיין האמנתי ב- happily ever after  וכל הבולשיט הזה. אני יושבת שנים ומאכילה את עצמי בכל מיני פנטזיות הוליוודיות, מזילה דמעה במקום שבו תוכננו להוריד לנו דמעות כולל בעוד כמה קטעים שרק אני ועוד כמה סתומות כמוני יכולות לבכות, ומקווה בכל מאודי שגם לי זה יקרה. "מקווה", זו לא המילה הנכונה, כי לקוות תמיד אפשר. אני באמת האמנתי שזה אפשרי. לא! זה לא אפשרי! וגם אם הייתי מגיחה לאוויר העולם למשפחה אמריקאית מפוצצת בכסף והיו קוראים לי ג'ניפר, הייתי נוסעת ברכב פתוח ולחברתי הטובה היו קוראים פריס הילטון, גם אז החיים שלי בטוח לא היו סרט הוליוודי.הסרטים הללו הם לא מציאות אחרת, הם מציאות לא קיימת.
קצת מוזר שרק לאחרונה הבנתי שזה לא קיים כי יש מאחורי שנים שמוכיחות אחרת. אבל הסרט הזה ממש, אבל ממש עיצבן אותי. יצאתי משם ובמקום לחייך בטפשות כמו תמיד ולהוציא איזה" אווווווווווווווווווווו" שלקוח גם כן מסרט ("קלולס" או משהו בסגנון), הפעם הבנתי שסרטים כאלו לא באמת עושים טוב, אפילו שזו כביכול מטרתם . סרטים כאלו רק מנציחים את המציאות הבינונית שלנו. ככל שיוצאים סרטים יותר רומנטיים, יותר קיטשיים ויותר לא הגיוניים, ככה החיים שלנו נראים יותר עלובים ובינוניים. אנחנו יושבים (בד"כ יושבות) ורואים סרטים אינפנטיליים שמסיחים את דעתנו מהיומיום המשעמם, ולא שמים לב שזה רק מזיק לנו. נשים חושבות שככה גברים צריכים להתנהג ומנסות לשנות אותם, גברים חושבים שככה נשים צריכות להראות ומנסים להרעיב אותן, ומה הפלא שאנחנו אף פעם לא מרוצים אחד מהשניה? לא מראים לנו מה קורה אחרי ירח הדבש. לא מראים לנו שלכוכבת הקסומה יש קפריזות של מרוקאית כשהיא בימים של לפני המחזור, וגם לה לפעמים יש חצ'קונים. לא מספרים לנו שלבחור המרטיט, בעצם יש קטן ואמא פולניה נוראית... הכל מסתדר שם תמיד על הצד הטוב ביותר. ואז את צריכה אחרי סרט כזה מרגש ודמיוני, לחזור הביתה לגבר שמפצח גרעינים מול משחק כדורגל ושוכח את יום השנה שלכם...
במציאות את לא נתקעת במעלית עם אשטון קוצ'ר ואתם falling madly in love. במציאות גבר לא חוזר אחרי שנה ועושה הכל בכדי שתחזרי אליו, ואת סולחת לו על כל מה שהוא עשה לך. במציאות את לא גרושה עם ילדה בת 15 שמכירה חתיך הורס עשיר וצעיר. מה שבאמת קורה במציאות זה שבמעלית את יכולה להתקע עם השכן השמן האלכוהליסט שלך, האקס מלפני שנה מקסימום ינסה לזיין אותך שוב, וגם בשביל זה הוא לא יותר מיד יתאמץ, ואם את גרושה עם ילדה בת 15, בטוח שאת לא נראית כמו שרה ג'סיקה פרקר אז איך תכירי את אותו חתיך עשיר וצעיר??
לא סתם "סקסטה" שרו לבנות ישראל: " אל תמתיני לו הוא לא יבוא סינדרלה, אל תאמיני לו הוא לא יבוא סינדרלה...". האגדות הקסומות והסרטים הללו רק גורמים לנו לרצות משהו שהוא בכלל לא בר השגה ולכן זה מתסכל!!!
אז פלא שאני חיה בסרט? פלא שאני רוצה להיות כמו ג'וליה רוברטס, מג ראיין, הג'ניפריות, הבת של גולדי הון ועוד כמה מפורסמות אחרות שהיו מתות שהחיים שלהן יראו כמו החיים של הדמויות שלהן בסרטים.

זה די ברור שלמרות הביקורת והנרגנות לא אצליח לגרום לעצמי להפסיק לצפות באדיקות בסרטים רומנטיים, רק שמעכשיו אקרא להם "סרטי רומנטיקה בדיונית", כי אני עדיין רוצה לחוות, ולו רק לשעה וחצי, את כל הבלתי אפשרי הזה, ולהיכנס לעולם שכולו טוב וכולו פנטזיה. אבל תמיד להזכיר לעצמי שזה בסדר שבמציאות שלי הנסיך יגיע על סוס ב'ז, נחיה לנו באושר ומשכנתא. נתאהב, נתרגל אחד לשני, ולפעמים שוב נרגיש מאוהבים, עד שיהיה משבר גדול ביחסים ואולי אפילו נתגרש. אח"כ אסתפק לי כבר, בנסיך נאמבר 2 על חמור סגול. נחיה באושר ובלי משכנתא, אבל עם כולסטרול גבוה ומלא אהבה...
ולסיום אני רוצה לבקש סליחה מכל החברים לשעבר היקרים שלי. דרשתי מכם יותר ממה שיכולתם לתת, אבל זו לא אשמתי שהייתי מכורה לפנטזיה... תקבלו את זה בתור מחמאה שבסה"כ ניסיתי להשוות אתכם לבן אפלק, בראד פיט, לאונרדו דה קפריו ועוד כמה מכוכבי הג'אנר, שגם במציאות שלהם, יש מישהי שחופרת להם כשהם לא מורידים את האסלה בשרותים...

"וואנדר וומן" קיימת רק בסרטים

פרק מצויין בחיי המעושרות. אין כמו ריב טוב בשביל להוציא קצת אמת מכל חיוכי הבוטוקס המזויפים של הבנות.
אתי הזמינה לביתה את הבנות. אחרי מקרה הנקניקיות המצער הן החליטו שכל אחת תביא משהו...האחת הביאה סלט פסטה , השניה קרפצ'יו מ"התרנגול הכחול" וגברת ניקול הביאה שני גברים ממותגים בעניבות על שמה, עמוסים בשקיות ומגשים, שלאחר שיפרקו את הטובין ישרתו את הגברות הנכבדות כל הערב... מי לעזאזל מגיע להתארח בבית של אנשים אחרים ומביא איתו את הכיבוד? מלאה בכוונות טובות השלטתה על המטבח ואמרה:" בנות תשבו, תשתו יין, תנוחו ואני פה בממלכה..." מי מת והפך אותך למלכה?? הבנות היו בהלם, אתי לא ידעה מה לעשות עם עצמה האם להיעלב, האם להתעצבן, האם לרחם על הילדה הקטנה הזו שמשחקת בילדה גדולה בשביל לנסות להרשים את הנשים האמיתיות?
אף אחת לא אהבה את מה שקרה שם. אף אחת גם לא האמינה שניקול הכינה הכל במו ידיה, עמלה כל הלילה והגיעה כולה רעננה ומתוקתקת למפגש. ביננו אני לא מאמינה לרוב הדברים שיוצאים מהפה של ניקול, ולא בגלל שהיא שקרנית, אלא בגלל שהיא כל כך מפארת, מספרת, משתחצנת, מייחצנת שזה כבר יותר מידי בשביל להכיל או להאמין. היא כל הזמן מנסה להוכיח שהיא "ניקול כל יכול" ולא יתכן שאדם אחד, כל כך צעיר, יכול להיות כל כך טוב, בכל כך הרבה דברים. משהו פה לא מסתדר. הרי כולנו יודעים ש"וואנדר וומן" קיימת רק בסרטים (אפילו שהן קצת דומות...), אז בטוח יש פה כמה אפקטים מיוחדים ואולי גם איזו כפילה אחת או שתיים, אחרת אין לי הסבר לתופעה העונה לשם ניקול.
לא הספיקה ההשתלטות הלא הגיוני בעליל של ניקול על תפקיד המארחת, והיא וחוסר הטאקט שלה פיזרו אנרגיות שליליות בשולחן האוכל... זלזול מוחצן בסלט הפסטה הצנוע של דפנה והתעלמות מוחלטת ממרק הבצל של אתי. את לא יכולה גם להשוויץ בקציצות הפטריות, הסלמון הקטלני והממולאים המדהימים שלך ולזלזל בהשקעה של הבחורות האחרות, גם אם זו לא נחשבת בעיניך השקעה... מי בכלל יכול לעמוד בסטנדרטים של גברת ניקול ראידמן הנכבדה?? זה לא שניקול בן אדם רע, היא אפילו בן אדם טוב ומתחשב אבל אבל אין לה את המסננת הכל כך נחוצה בין מה שהיא חושבת למה שהיא אומרת. אמא שלי תמיד אומרת:" החיים והמוות ביד הלשון" ובמיקרה של ניקול, אם היא לו תיזהר, לא תישאר לה לשון, כי הן פשוט ישפדו אותה על מדורה מאולתרת בגינה של הגברת דודאי...
בינתיים בוילה לא פחות מפוארת עוברת גברת שנירר סאשן צילומי אופנה למגזין "גו סטייל". זה סופר קשה לאישה שהיא "פריק קונטרול" על כל קמט ונים בגופה, להשתחרר ולתת לצלם לעשות בה כרצונו, מבלי היכולת לדעת מה הולך לצאת מזה בסופו של מגזין...אבל לאחר שהצלם הבין שהוא צריך להיות החבר "החום" החדש שלה, היא השתחררה לחלוטין והיתה כמו ג'יזל שנירר בצילומים לווג שנירר. לא היה ספק שמאחורי לאה שנים של פוזות מול המראה ופנטזיות על שערי מגזינים מפורסמים. כל הכבוד לאישה הזו, היא פשוט מגשימת חלומות סידרתית. ובקרוב אפילו תגשים חלום בן 30 שנה לאכול חמין אצל הסלאבית הישנה חדשה – טלי סיני ריקליס...
דפנה החליטה לעשות בלאגן. היא היתה צריכה למצוא דרך אלגנטית שכולן יגידו לניקול מה הן חושבות עליה ( זה או זה, או לזרוק אותה לבריכה כי זה בלתי אפשרי לסבול אותה יותר) אז היא הציעה שכל אחת תגיד על השניה משהו שהיא אוהבת בה, ומשהו שהיא לא. אתי התנגדה, כי היא ידעה שזה לא יגמר בטוב, אז היא החליטה לתת לניקול "משוב" במקום להגיד לה משהו רע. היא אמרה לה לאפשר לעצמה להיות קצת בגיל שלה, כי בגלל הפער שיש בין הגיל הכרונולוגי שלה לגיל המצוי שלה, לפעמים היא מתנהגת כמו תינוקת. ואז נהיה ריב. דפנה היתה בשמיים ( טוב היא כל הזמן רוצה לגעת בשמיים הרי...). טלי הגיבה לטובת ניקול, אתי כעסה, ניקול פתחה את נושא התרומה שאתי לא רצתה להשתתף בה ונהיה שישו ושמחו ורק ענבר עוד לא התעוררה... ואז בשקט בשקט פתחה גברת "מלחמה ושלום" את הפה ואמרה: "אתי בחורה מאוד צנועה בכסף וניקול לא". כבר התעגעתי ענבר איפה היית עד עכשיו??  "אני לא צנועה בכסף"? שאלה גברת ניקולואי דיור ויטון ריאדמן. וענבר בתגובה שמה מראה מול ניקול ואמרה את כל מה שכל הצופים בתוכנית חושבים: ניקול מתעסקת יותר מידי במותגים. היא קונה רק מותגים, מדברת על מה שהיא קנתה, בודקת מה אנשים קנו ואפילו המוצצים של הילדה שלה הם של "דיור"... ניקול, שלא יכלה להוכיח שהיא צנועה החליטה שזה לא פייר שאתי תהיי צנועה והוכיחה שאתי גם כן לא צנועה (הכל עובר עליך וקקה בידיך- ממש גנון). ניקול לא מבינה שצניעות זה אופי, צניעות זה לא להראות כל הזמן מה שיש לך וכמה שיש לך, אבל הן לא מבינות שניקול לא גדלה כילדה עשירה, והיא בסה"כ בת 24 שפתאום טובעת בכסף, כאשר בפנים היא עדיין אותה בחורה שאמא שלה לא יכלה שנים לנגן בפסנתר כי פשוט לא היה כסף בבית. ניקול לא מצליחה להיות באמת מעושרת אז היא קונה לעצמה וקונה לכל העולם, מפנקת ומתפארת, כי אחרת היא אולי בטעות תחזור להיות לכלוכית בעיני עצמה ולזה והיא לא מוכנה.
הסוף היה מעצבן. ניקול יושבת באוטו, אחרי שהיא החזירה לכאורה את שני המלצרים שלה הביתה. היא מתקשרת לטלי לייבב על ההתנהגות של אתי. שמתם לב שניקול לא לבשה את אותם בגדים, לא ענדה את אותו צמיד ולא היתה עם אותה תסרוקת? כמה מבאס היה לראות את זה אחרי פרק כל כך טוב. אני אישית הרגשתי מרומה. אולי בסוף נגלה שיש להן תסריט שהן צריכות לשנן לפני כל פרק? אם רוצים להיות אותנטיים ולשמור על הצביון הריאלי בתוכנית אז קונטניואיטי (להמשיך בדיוק מאיפה שהפסיקו ולהקפיד על כל הפרטים) זה חוק בל יעבור. אבל בואו נתעלם מזה כי באמת היה פרק מעולה - אין דבר יותר טוב מלראות נשים פוסלות במומן נשים אחרות. אולי במקרה, כשהן צופות עכשיו בדיוק כמונו בתוכנית, הן לומדות על עצמן דבר אחד או שניים. אם כך, אז נעשתה פה עבודה מצויינת שאי אפשר לקנות בכסף... תתחדשו בנות.

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

משפחה מעושרת...

ניקול חזרה לאחר שבועיים מחו"ל עם מזוודה מלאה בבייבי מותגים למישל שם בדוי כלשהו ראידמן- אותה אחת ש"כיכר המדינה הוא מגרש המשחקים שלה" לדברי האם... לא עברו כמה דקות של מדידת פריטי ה"דיור" והילדה הוחזרה, למורת רוחה, ללול לצפות ב"דורה", אבל אל דאגה מחכה לך "קוואלטי טיים" עם אמא בצילומים למגזין "מאמא"... כל תינוקת וזמן האיכות שלה...
ניקול לא ממש מתייחסת, לא לאמא שלה ולא לבת שלה. היא בהחלט מתייחסת לזוגות הנעליים הממותגות שלה, לבגדים ולאביזרים שלה. היא דוברת רוסית, עברית ומותגית. כל מילה שניה שלה זה "דיור" או "לואי ויטון", "ברברי" וחבריהם. אני חושבת שניקול בכלל לא מעושרת אמיתית. מעושרת אמיתית לא צריכה להגיד כל הזמן שהיא נועלת לואי, מעושרת אמיתית מקרינה לואי, אבל לא חשה את הצורך לדבר עליו כל רגע. לא ברור למי גברת ניקולואי מנסה להוכיח משהו עם כל המותגיות הבלתי פוסקת הזו, אבל משום מה, נראה שזה בעיקר לעצמה!
"אני צריכה לקנות למישל בייבי דיור בשביל שלא תגיד שיש לה אמא זבל" אמרה ניקול ובטח התבלבלו לה המילים והיא התכוונה להגיד:" אני צריכה לקנות אמא, לבייבי מישל, בשביל שלא תגדל להיות זבל עם "דיור" . לדעתי בייבי מישל היתה שמחה לאמא חמה, דואגת, אחת כזו שנמצאת שם בכל רגע בשבילה, גם אם זה אומר לקבל לואי ביטון משוק הכרמל!!
ענבר היא אמא טובה, או לפחות היא חושבת שהיא אמא טובה בזה שהיא מחנכת את הבת שלה לדאוג לעצמה. לפעמים ללמד את הילד יותר מידי דברים של עשה/ אל תעשה ועל הדרך להפחיד אותו, עלול לגרום לו לבעיות בעתיד. לדוגמה, לתת לבת שלך רק פעם בשבוע משהו מתוק, ולהרגיל שמיד צריך לאזן את המתוק עם פרי או ירק, ולאכול לפי פרמידת מזון מאוזנת מכל אבות המזון, זה מתכון לחיים בריאים, אך גם מתכון להפרעות אכילה. או כאשר הילדה אומרת שאסור להרים אותה מהידיים לנדנוד אנושי כי היא יכולה לפרוק את הכתף, זה סימן להיפוכונדריה קרבה וחרדתיות יתר בגיל ההתבגרות ( לפי הניתוח הפסיכולוגי שלי כמובן...) אז נכון שהילדה הפיצית הזו ממש כבר יודעת לשמור על עצמה, אבל מי רוצה לשמור על עצמו כל הזמן מפני החיים עצמם??
עוד ילדה של אמא זו לאה פאן לי, שהצליחה להדאיג אותי כשבחרה להסריט את אמא שלה רק ליתר ביטחון שישאר זיכרון לנכדים. אני יכולה להבין את החרדתיות של לאה, החיים שלה לא תמיד היו זר של שושנים. הסיפור הכואב על האב שנפטר בגיל צעיר, האם ניצולת השואה שבגיל שש עקרו ממנה את שני הוריה ולקחו אותה ואת אחותה התאומה לניסויים אצל דר' מנדלה. לגדול עם ניצולי שואה זה לא דבר פשוט, יש שם המון צלקות שסביר להניח עוברות מאם לביתה... החיים לא היו כל כך פאן גדול עבור הבחורה הזו ואני שמחה שהיא מאושרת למרות העצב מהילדות. צחי בעלה של לאה אולי נותן לה ביטחון אבל הוא בכל זאת בעיקר בעל טלפוני, לפחות יש לה את שני הילדים ואת מרינה (בוטוקס) ויהודית (פילינג) שיאירו את עיניה וימתחו את פניה. רק דבר אחד אני לא מבינה, איך אישה שאומרת משפטים כמו: " הכל מסתדר אחרי שאת שלמה עם עצמך" מצליחה להיות שלמה עם עצמה רק לרגעים כל כך מעטים? אני חושבת שגם ללאה התבלבלו קצת המילים והיתה צריכה לומר: " הכל בסדר, את יכולה להיות שלמה עם עצמך" היא ממלאה את עצמה בבוטוקס ובסרומים מפתיתים של זהב בשביל להיות מאושרת ולא מבינה שאם היא פשוט תהיה מאושרת עם עצמה כמו שהיא, היא לא תצטרך לעבוד כל כך קשה בשביל להראות צעירה, כי היא פשוט תרגיש צעירה ואז היא תקרין צעירה...
ומי שבאמת צעירה בחבורה זו טלי. היא לקחה את זוס ללמוד לרקוד לצלילי I did it my way"" שיוכלו לעשות "שואו" בחתונת הבוטיק הקרבה. אח"כ לקחה אותו "שגרירת ישראל בקוסמטיקה ביתית" לטיפול פנים על הספה. " זוס הוא מלך. מדינת ישראל חייבת לו ואני שמחה לייצג את מדינת ישראל" מכריזה השגרירה הנאמנה, בעודה מורחת אצות ושמה מלפפונים מעל עפעפיו של "קינג" זוס. היה נראה שהבחור ממש סובל מהמחווה הפטריוטית הזו, אבל זה עושה לה כל כך טוב לעשות לו טוב, וגם אין לו כבר כוח לזוז אחרי כל הריקודים האלה, אז שיהיה....
אח"כ הם קפצו לפגוש את ההורים. הם צעירים ממנו אבל בכל זאת הסכימו לאמץ אותו למשפחתם. הזוס הזה כזה חמוד, שאני בטוחה שגם ההורים שלי היו שמחים לאמץ אותו למשפחה. כשטלי מסבירה מה היא עברה עם אריק, על כל הבעיות הכלכליות והעזרה שההורים שלה נתנו לה בגידול הילדים, יש משהו כל כך נכון בלראות אותה עם גבר שדואג לה , מפנק אותה ומכבד אותה ולכן ואת מי זה מעניין שהוא יותר מבוגר אפילו מאבא שלה, מקסימום הם זכו בעוד חבר לברידג' על הדרך...
זו היתה תוכנית משפחתית במיוחד, בה זכינו להחשף בקשר בין הורים לילדים, סבים לילדים וסבים לסבים. בסוף הפרק אפילו קיבלנו סולחה- אבא של ענבר נתן עצה לגשת לניקול, או כמו שענבר קוראת לה- הפשיסטית, בגישה קצת יותר אנושית ולנסות לגרום לה להבין היכן היא טועה מבלי להתנשא מעליה.. אז ענבר המציאה סיפור (המצאה זה לא שקר לדבריה) על חברה פלסטינאית מסכנה, וכל זה בשביל לראות איך ניקולואי תגיב. ניקול כמובן התרגשה מהסיפור והציעה את עזרתה, וזה סיפק את ענבר מספיק בשביל לעשות סולחת שופינג... אבל הסולחה המעניינת באמת, ללא ספק תהייה, או לא תהייה, בפרק הבא בין טלי ולאה ולזה אני מחכה. אם חושבים על זה, לאה- פאן לי וטלי- ריקוד לי קורצו מאותו החומר, וביחד הן יכולות לגמרי להיות "גירל פאוור"! זה יהיה מוזר, זה  עלול לעצבן כמה מהמעושרות האחרות ואם זה יצור בלגן, זה בטוח יהיה בידור טוב עבורינו... אז מוכנות? היכון, הכן, צא!!!

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

מעושרות זוגות זוגות

פעמיים בשבוע מעושרות זו חגיגה כפולה, ולפי הפרומואים שרצים בערוץ עשר, הם הבינו שקרה להם נס, אז פעמיים כי טוב!!! בפרק של יום ראשון חילקו את הבנות זוגות זוגות, את דפנה וענבר שלחו ל"דאבל דייט", את אתי וטלי ל"ספיריטשל" דייט וניקול ולאה יצא להם וואחד "אימוושנל" דייט.
על דפנה הפילו קוואצ'ר למוטיבציה ((WTF שכל עוד הוא ניסה ללמד אותה לעמוד כמו ברווז עם התחת בחוץ, ולהכות בכל הכוח במקל הגולף, עוד היה לו סיכוי. אבל איך שהוא התחיל לעשות לה קווצינג בגידול ילדיה היא איבדה את המוטיבציה והוא איבד אותה.
על קבליסט/נומורולוג/אסטרולוג (טוב שהוא לא הכניס בתארים גם זן ובודהיזם), הפילו את טלי ואתי, וברומא התנהג כ...רמאי... אם טלי שואלת את הכוכבים/אותיות/אלוהים שאלות כמו: "מה עלי לעשות בשביל שלא ידיחו את אריק מהיכל התהילה?" אז תעשו לי טובה, מותר לבחור לעשות מה שבא לו עם השתיים האלה ולחרטט עד מחר. גם ככה הן באו רק שיגידו להן כמה הן יפות, צעירות ומוצלחות, אז מה זה כבר משנה אם באמת ונוס נמצאת עכשיו במזל בתולה ועוד מעט חנוכה... כל עוד זוס וטלי "מנט טו בי", הכל בסדר. אפרופו זוס, המתוק הזה חיכה לטלי בשמש כמו ילד ששכחו לבוא לקחת אותו מבית הספר, ואז הגיעו שתי הבנות וליטפו את שיערו ש"שאפו" על איך שהוא מתנופף לו כך ברוח בגיל 87. הוא רק היה צריך לגרגר בשביל סיום ראוי לסצינה ההזויה הזו...
לאה הצליחה לגרום לי להזיל דמעה עם הגעגועים לאביה שנפטר בגיל צעיר יחסית. גם ניקול כמעט בכתה, אבל זה לא הולך טוב עם האיפור הכבד אז היא השאירה בבטן ביחד עם כל הכעסים על אבא שלה שהיה אגואיסט, בקושי בבית והיא לא ממש עניינה אותו. היא לא שמה לב שיכול להיות שהתפוח לא נפל רחוק כל כך מהעץ, כי גם הילדה שלה לא ממש תזכור את אמא שלה לצידה ( לפחות לפי מה שמראים לנו בתוכנית )...בואו נקווה שאין פה הזנחה גנטית...
אחרי יום ה-זוגות זוגות, סיימו  החבר'ה בשפרינצק ואתי פגשה את רון. אתי, היא הוכחה לכך שאם באמת תאמין במשהו, תגיד אותו מלא פעמים ותתנהג בהתאם, כולם יאמינו גם כן. היא משוכנעת שהיא הורסת את הבריאות, שוברת לבבות, מתנה לאנושות ואפילו אני כבר מאמינה לה. ענבר, הבעל המעצבן ורון, הגיעו לאתי לארמון, ורון הבין שהוא מצא מטמון!! הוא חיפש מה חסר בכל העושר הזה, ועלה על כך ש"אב- בית" זה בדיוק מה שאתי פיללה, וכך הוא יוכל להגיע אליה ישרות לכילה (החשמלית ההורסת את הבריאות) ופה מתחיל לו סיפור אהבה, שעוד מעט נדע האם זה הולך להיות Ron for your life?   או שמא אתי ??run for your life...
"אישה צריכה להאמין שהיא יצירת אומנות והיא חייבת לשמור על עצמה, ויהודית עוזרת לי לממש את האני מאמין שלי" אומרת לאה כשסרום פתיתי זהב מרענן את פניה.  היא שוכחת שרוב הנשים יכולות לשים על הפנים גג פתיתים מהסופר. זה שצחי עוזר ליהודית לעזור לך, אז הכל טוב ויפה, אבל יש נשים בגילך שנראות מעולה בלי לקלף את הפרצוף פעמיים בשבוע ולהזריק לו מי יהלומים. כשאת אומרת שלהיות צעירה זה מבפנים ואז זה מקרין החוצה, אולי תנסי לראות מה קורה בלי כל הטיפולים האלה? אולי אפילו תהיי יותר חיננית ופחות "מופתעת" ועשויה?  אולי תתני ליהודית איזה שבוע חופש מה את אומרת? ( חבל לי על הפרנסה העיקרית של יהודית אבל...)
צ'ילבתה של לאה- טלי, הוציאה את יזהר כהן מהארכיון למדידת שמלות כלה של דיוות. יזהר רצה להיות ציני אבל הוא לא יכל למראה הסינדרלה ריקליס ואמר "אני מופתע מזה שזה לא נראה פאטתי"... יגידו מה שיגידו, טלי היא ילדה נצחית שגילתה חנות ממתקים ענקית, רק שבמקום חנות ממתקים, יש לה חנות של דולרים, והיא מרקדת לה בחיים החדשים שלה, כמו ילדה תמימה ומקסימה ( בקרוב גם עם חזה נערי חדש) ואי אפשר שלא להתאהב בנאיביות, בישירות ובקסם שהיא מפזרת. ת'כלס, היא גם היחידה שלא מלכלכת שם על שאר הבנות. הן כל הזמן רק פוסלות אחת את השניה במומן שלהן עצמן- ניקול יורדת על אתי שמשוויצה בקשר עם דליה איציק, אבל בו זמנית צועקת "רגע ליידי גאגא". דפנה ואתי יורדות על ניקול שהיא חייבת להיות במרכז העינינים, וזה רק בגלל שהן לא הספיקו לבלוט באותו הרגע. ענבר שתמיד ממורמרת על כולן, חושבת שלגור בארמון של אתי זו בדידות איומה ולי דווקא נראה שאתי המאושרת במעושרות וענבר קצת פחות...
אתן איומות. אתן אמורות להיות חברות לא? זה מה שלפחות מנסים לשדר לנו. מרוב שאתן מרכלות אחת על השניה, כבר מרגיש כאילו מחייבים אתכן בכוח להיפגש. אנחנו יודעים שזה באמת ככה אבל נראה לי שאורנה בן דור לא רצתה שנבחין.... אז נכון שנשים עם נשים זה שק של נחשים, אבל חשבנו שלפחות עם הכל העושר הזה תהיה קצת פחות קנאה וקצת יותר פרגון לא? הפרצופים המזלזלים שלכן עם מסכת קוויאר על הראש כשמישהי מתנהגת שלא לטעמכן, לא מצטלמים כל כך טוב, לא סיפרו לכן? אה, וזה גם עושה קמטים... אז בעצם תמשיכו, ככה שליהודית תהיה יותר עבודה אם לאה תחליט מתישהו לנסות את המראה הטבעי...

יום שישי, 25 בנובמבר 2011

חיה על ענן...

זה התחיל משמועות שהדוקו ריאליטי "מעושרות" הוא לא כל כך ריאלי, כאשר התברר שענבר הסכמים כנראה חתמה על הסכם מצויין לשחק את המעושרת, למרות היותה ממוצעת לחלוטין. זה המשיך בפרק האחרון, שהיה מאוד קשה להתעלם מהתערבותה של ההפקה בעלילה. ענבר ובעלה ברק- שהפך מזמן להיות המעושרת השביעית בחבורה, הגיעו למסעדה ו -"ב מ ק ר ה" פגשו שם את אתי וטלי. אבל רגע השיא היה הקטע המבויים עד גיחוך של הבחור הבוגד והבחורה הנבגדת. שני שחקנים סוג ז' שבטח ממש התבאסו ש"תפקיד חייהם" אינו כולל תקריב פנים... יש לעשירון העליון כל כך הרבה סיפורים, מעשיות ובלגנים להראות, אז למה לעזאזל לפברק? מילא להוציא אותנו עניים אבל מטומטמים??
ניקול האגדית הכינה ארוחה לא הגיונית והוכיחה לכולם שהיא בכלל לא הגיעה מרוסיה אלא מהחלל החיצון. היא הרשימה את כולן חוץ מאת גברת ענבר, שכרגיל באה להרוס שמחות. הרי הבחורה היא עילוי, וכל דבר שהיא נוגעת בו, גם אם זה בחור בגיל העמידה, הופך מיד ליהלום מלוטש, אז מה כואב לך גברת הסכמים? ניקול היא כל כך הרבה דברים, אז מה אם לרגע היא שכחה להיות פוליטיקלי קורקט מולכן ומול המצלמות? אז מה אם נפלטו לה כמה הערות פשיסטיות? אז צולבים אותה וקמים והולכים בשם הליברליות? הרי כל הקטע הליברלי זה חייה ותן לחיות גם אם זה לא תואם את הדעות שלך וגם אם לא מסתדר לך בראש שבחורה בת עשרים וארבע מסוגלת להכין טרטר טונה לא פחות טוב משגב משה ולנהל מו"מ עם לידי גאגא...
דפנה גמרה עם אורי שלא הצליח לגרום לה לגעת בשמיים ( קצת התבלבלה, הוא פלסטיקאי לא טייס...) אבל לא לפני שהיא הוציאה ממנו בכוח מיליון מחמאות. לאחר שהיא מילאה את מצברי האגו מספיק בשביל ללכת לפזר אותם ברחבת הריקודים בשפרינצק, היא זרקה אותו לאלף עזאזלים ויחד עם זה הוסיפה לאמא שלה עוד כמה סיבות לאולקוס ( לא שהיא צריכה סיבות היא מסתדרת מצויין לבד...). " את הבטחת שתעשי לי נחת", חופרת האם בדאגה לא ברורה... יש לך בת יפיפיה, מפוצצת בכסף, שני נכדים מקסימים ומה שיעשה לך נחת זה חתן שילקק לבת שלך את הת......? זה מה שגורם לאמא להיות מאושרת? דפנה רוצה לגעת שוב בשמיים, למרות שהיא מודעת לעובדה שבכל הפעמים הקודמות כשהיא התעופפה לה באושר גדול, היא התרסקה לאלף רסיסים. ואתם יודעים מה אומרים על מי שלא לומד מטעויות...
אחרי שניקול הוציאה ממיטב כספה האוליגרכי על מנת להוציא למעושרות המזדקנות את העיניים ועבדה יום וחצי בעודה מזניחה שוב את ביתה היחידה, שמסתובבת לה בבית על כיסא עם גלגלים ומבדרת את עצמה. אחרי כל המאמץ והשקעה היא קיבלה על הראש והיתה צריכה להתנצל על כל המיליונים בבנק. " ניקול קפצה ממקום של כלום למקום של עושר שהוא בכלל לא בהבנה של בני אדם, ויש לה פער. היא חיה על ענן" מסכמת ענבר שהיתה שמחה לעשות הסכם עם אותו אליגרך בשביל לגור על הענן הסמוך לניקול... יש לבחורות האלה דברים שאנחנו האנשים הפשוטים יכולים רק לדמיין והן לא שמחות בחלקן. הן עושות השוואות, מנסות להוכיח שהן טובות ושוות יותר ושוכחות להיות פשוט מאושרות.
מזל שיש את טלי סיני ריקליס לרקד ולפזז בחינניות ילדותית בדיוק ברגעי משבר, בשביל לשבור את הקרח. כי אם אין לאה לי, יש טלי לי וכל הטרללה לה לה הזה מזכיר לנו שעם כל הכסף שלהן והפלצנות אין להן רגע דל וכנראה אחת הסיבות שהן הסכימו ככה להחשף בפני כל עם ישראל היא שגם כשנראה שיש לך הכל, משהו חסר. לניקול זו קריירה מוזיקלית, ללאה זה נעורים, לאתי זה גבר, לטלי זה אקס, לדפנה זו ילדות ולענבר זה חיים... כל אחת והסרט שלה, כל אחת והשריטה שלה, כל אחת והסיפור שלה. מה שבטוח שאם לא היה להן כסף זה פשוט לא היה מעניין אותנו כי יש לנו מספיק את הבעיות שלנו בחיים, אבל לראות מישהו שנדמה כאילו הוא מעורר קנאה, ולהבין שהוא מעורר גיחוך, זה ריטינג, זו תוכנית טובה וזה גורם לנו סיפוק. זה מוריד את המיליונרים אל העם, ומזכיר לנו שבסופו של יום, כולנו בני אדם!!!

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

ואני רק רציתי לשיר...

המעושרות מבואסות! הבטיחו להם מופע של פעם בחיים ובמקום זה הם קיבלו את פיליפ. ענבר- המעושרת שלאחרונה התגלתה כחיקוי לא מוצלח של "פראדה" בתאילנד, נכנסה חזק לתפקיד הפלצנית ( בכל זאת לקחו אותה לשחק תפקיד...) וממש התבאסה שהיא לא קיבלה תא פרטי VIP ומזנון גורמה -  אם כבר היא משחקת אותה מעושרת, אז לפחות שיתנו לה בזמן הצילומים את התנאים הכי טובים לא? גם שאר הבנות לא ממש פירגנו לפיליפ וחבורתו, ואם ענבר לא היתה שולפת כל שנייה איזה תופין מהתיק שהיא הביאה T.A מהבית ומשתיקה את קיבתן ואת הלרלרת היו כבר מראים להן מה תעשה לאיש שלא מעריך את פיליפ ברוסיה...
אוי פיליפ, פיליפ, פיליפ. התוכנית הזו היתה מוקדשת לדיוות, אגו מנופח והפקת צעצוע במיליון דולר. " פיליפ הוא אולקוס, פיליפ הוא אולקוס..." שרה ניקול בגרסה משל עצמה לשיר דיווה. היא כל כך לא סובלת את היצור הזה, עד שלא ברור למה לעזאזל היא טורחת על מנת שהוא יהיה מאושר ומסופק... ואז ברגע אחד, הכל יתבהר -  פיליפ נותן לניקול לשיר שיר מקורי שלה בהופעה שלו! פיליפ הוא לא הדיווה, פילים הוא סיפור הכיסוי לדיווה האמיתי – ניקול!!! היא עמלה, שילמה, התחרפנה, צעקה וכמעט חרפה נפשה רק בשביל שהשם של פיליפ ימלא את האולם בכל מי שהיא רוצה שישמע אותה שרה. ניקול רצתה להגשים חלום ישן ולשיר. יש כאלה שמתחילים בברים נידחים, אחרים ב"כוכב נולד" וניקול, שיודעת רק לחלום בגדול, בחרה להפיק לעצמה את הופעת חייה, והביאה את פיליפ כלהקת החימום שלה.
באמת לא הבנתי למה מפיקה בישראל, שתהיה מפיקת על ככל שתהיה, מפיקה לעצמה חדר משלה, עם השם שלה על הדלת, מלביש, מעצב שיער ומליון דולר על האוזניים וכל זה בשביל פיליפ? I don't think so...הבחורה פשוט אלופה!!! כשהיא רוצה משהו אף אחד לא יעצור אותה ולדעתי היא צריכה להיות ראש ממשלה! אני רק מקווה שהיא תדע להנהיג יותר טוב ממה שהיא יודעת לשיר...
לאה שנירר – גורו של ספורט (מקווה שהגשמתי לה חלום עם המשפט הזה), מנסה להסביר לנו מה זה ספורט עבורה. היא מתארת את החיים הספורטיבים המסודרים שלה כיציאה כל בוקר מחדש למלחמה, ולא סתם מלחמה, יש לה גם מסר להעביר בעודה נלחמת...וכך היא מנסה להסביר למה הספורט כל כך חשוב לחיים שלה מבלי להזכיר שהמלחמה של לאה היא בדבר אחד בלבד - "באמא טבע"!!! לאה רוצה לשמור על הנעורים והדרך שלה היא שרירים, בוטוקס וילדים קטנים... קצת כואב לי על לאה, כי מאחורי כל הפאן לי, פאן לי ,פאן לי הזה מסתתר המון עצב לי. זה נראה שהחיים האירו לה פנים, אבל המחיר הוא בדידות.  צחי בעלה, מחלק את הזמן שלו בארץ ובחו"ל ולאה לא יכולה לחלוק איתו הרבה מ"רגעי לאה", שאם אף אחד לא חלק מהם, אז הם לא ממש "רגעי לאה"...עבור אישה שתשומת לב, זה כמו אוויר לנשימה, זה לא דבר פשוט לנהל יחסים בשלט רחוק... מאוד שמחתי שההפקה התערבה וצחי הגיע להפתיע אותה בסוף המרוץ ת"א. היא מאוד  התרגשה וזה לדעתי היה רגע השיא עבורה בתוכנית- כן, כן,  אפילו יותר מהופעה של "חומי גולן" ביום הולדתה...
"את כל הזמן רוקדת ואני כל הזמן מדבר" זוס מסכם במדויק את היחסים שלו ושל טלי. אני ממש מבינה את הגברת ריקליס. בתחילת התוכנית, כל הסיפור הזה של אישה בת 50 עם גבר הנושק לתשעים, היה נראה לי מחריד. ופתאום שיניתי את דעתי. ישבתי וצפיתי בשיחה החיננית של שני החמדמדים האלה, והבנתי שהם פשוט ממלאים אחד בשביל השני צורך ואין בזה שום דבר רע. היא לא ניסתה לצוד אותו בשביל הכסף, הוא לא מצפה לאיזו שפנפנת מין בבית, הוא מצא בחורה מתוקה שאוהבת לרקוד ומקשיבה לו בחיוך כשהוא מדבר, והיא מצאה לה איש מקסים - מן סוג של טדי בר מתקתק, שרוצה לתת לה את כל מה ששנים לא היה לה. הוא ביקש את ידה לאחר כמה ימים של הכרות בלבד. לא היתה פה רדיפת בצע, לא היה פה משהו דוחה, סתם אנשים שנפגשו במקום הנכון בזמן הנכון לענות על הצורך הנכון." את הכנסת בי רוח של חיים" הוא אומר, ואני מאמינה לו שבאמת הוא קיבל כמה שנים מתנה, כי טלי מחייה אותו ומחייכת אותו. היא קיבלה חשבון בנק מפוצץ שעושה אותה עוד יותר happy ומוציא ממנה עוד שמחת חיים שמחייה את זוס וחוזר חלילה. זה win win situation איך שלא מסתכלים על זה, ושימותו הקנאיים שלא חשבו על לעשות את זה קודם!!!
על כל השאר אין לי כל כך מה לכתוב, אולי כי ניקול גנבה להן את הפוקוס גם בפרק הזה... בכלל הכוכבות של התוכנית הן ניקול, לאה וטלי זה כבר ברור. אתי סתם לא מעוילה לא מזיקה, דפנה לא מועילה ויש לה אמא מזיקה וענבר פשוט לא עשירה אז לא נתעכב עליה...
בסוף התוכנית ניקול ישבה לצפות בתוכנית של יאיר לפיד והתאכזבה שבמקום להתמקד ב"מופע של פיליפ", הוא התמקד באוליגרכים, עבריינים, בשרי ממשלה שחברים של אותם אוליגרכים או עבריינים ועל מה כל הטחונים בכסף מבזבזים אותו.. נו באמת יאיר, זה ממש מוגזם, לדבר על פוליטיקה ואוליגרכים כשאפשר לדבר על מה שבאמת אבל באמת חשוב וזו ההופעה של ניקול?? ת'אמת אני בטוחה שאם היו עולים על זה באולפן שישי, שבחורה בת עשרים ופאקינג ארבע מרימה מופע במיליונים, מפוצצת במי ומי את היכל נוקייה, מקבלת פקודות ודרישות לא הגיוניות ממפונק פסיכי וכל זה בשם ה- "ואני רק רציתי לשיר..." אין ספק שהם היו מתייגים את זה כתופעה מעניינת ומסקרים את זה בפריים טיים... לא נורא, נראה לי שפרוות הבבון ותוכנית מתוקשרת זו גם דרך להישאר בתודעה... ניקול פה בשביל להישאר ותזכרו, זה רק בת 24, זה עוד יגדל...

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

דשא מזהב...

קלוזאפ נעליים סקסיות, הליכה דרמתית- ניקול.
היא מביאה את פיליפ בלה בלה בלה – מישהו רוסי שחושב שהוא מייקל ג'קסקוניקוב, למופע הכי יקר שהיה אי פעם במיגזר הרוסי. מבזבזת פי 2 מהתקציב על חשבונה, והכל למען שמה הטוב. הכוכב נכנס לרכב המפואר ומודיע שאינטרקונטיננטל זה out, דן תל אביב זה in ו-  "how you do it, it is your problem"- הוא לא ישן בסוויטה ללא מרפסת...דני מזרחי הכין עבורו כתר נוצץ במיוחד לאירוע, מעצב אחר הכין עבור הסלב הרוסי מתנונת ב- 60 אלף דולר מצופה ביהלומים- אם הכתרת אותו למלך ישראל אל תתפלאי שתמצאי את עצמך בתפקיד המשרתת. בחיים עושים דברים מבאסים בשביל כסף ויוקרה "חברה אמרה לי אני לא זונה, אבל אם יציעו לי 10 מליון דולר לערב עם איזה בבון אני אסכים"- סיכמה את מה שהרבה נשים מהסוג שלה היו עושות בשביל הרבה פחות.... קדימה לשחד מישהו בדן פנורמה בשביל הנוד הרוסי...
קלוז אפ בוטוקס- לאה.
הבנות מתכוננות למסיבת אוליגרכים בישראל ובאוליגרכיה התנהג כאוליגרך... לאה מלבישה את ענבר ההריונית בשמלה שחשבה שהיא לא ממותגת ואז נחרדה לגלות שזו "נוליטה" שאחראית על הנצנצים ונרשמה התנצלות כנה לנוליטה. אצל לאה כל דבר זו סיבה למסיבה אז היא קובעת עם הקוסמטיקאית בשלוף שלה, מסניפה לתוך התאים המבוגרים של עור הפנים מעט נעורים בעזרת חמצן וכל סוג של אומגה אפשרית והיא מוכנה ורעננה לכבוש את העם הרוסי. על הדרך היא מלמדת את ענבר שגברים לא יודעים מה הם רוצים ושגם צחי לא רצה חתונה וילדים והינה הם פאן פאן פאן + 2. ענבל חושבת שהבן זוג הנוכחי לא ירצה עוד ילד, אז לא נורא היא תעשה עוד הסכם עם אחד שיסכים לילד לסיכום!!!
קלוז אפ אקס- טלי.
 את זוס היא זרקה בשדה התעופה שיטוס לו לעניניו כמה שיותר רחוק ממנה ואת אריק סיני היא קיבלה בברכה בביתה במגדל השן. מתח מיני, פלרטוטים וסיפורים מביכים אפפו את הסלון של הגברת ששכחה שהיא ריקליס. מסתבר שהגרושין לא היו מתוכננים. המצב הכלכלי זה מה שהרחיק בינהם ובסופו של יום האהבה אף פעם לא נגמרה. הוא מצאה מודל צעיר והיא מצאה מודל עשיר וביחד הם מצאו דרך להיות לחוד אבל עדיין סוג של ביחד. מה רע? היא לוקחת אותו לשופינג על חשבון הברון ולא אתפלא אם הוא לוקח אותה למקומות שזוס רק יכול לחלום עליהם... בשיחה על המרפסת הוא אולי מרגיש כמו זוס מלך ישראל אבל מדבר כמו מישהו ששכח שיש שם מצלמות " הלכתי לרופאה שהחמיאה לי על השירים ובאותה נשימה דחפה את היד שלה ל...  שלי לבדוק את הפרוסטטה " סיפר הזמר בדימוס מבלי לחסוך בפרטים וטלי הבינה למה עדיף בעל בן 87 שלא ממש דובר את השפה העברית...
קלוז אפ אמא פסיכית- דפנה.
 "צריך להביא את המממן" היא אומרת לביתה שנמצאת בדיוק במסע רכישה של בית עם בריכה. נראה שמימון זו לא הבעיה של דפנה, יותר האמא היא זו שמונעת ממנה להתקדם בחיים. " הפסיכולוגים מאשימים אותי כי את מאכילה אותם נגדי?" היא מייבבת כשדפנה מפנה אצבע מאשימה על הצורך שלה באהבה שלא קיבלה בבית... דפנה אומרת לאם החומרנית (שנראת כמו עוזרת בית) שכסף זה לא הכל בחיים בדרכה לדייט עם פלסטיקאי. " התכונה הכי חשובה אצל גבר שהוא יהיה ווינר בנשמה..." התפוח לא נפל רחוק מהעץ והעץ רקוב. אולי אם תביני שיש כמה תכונות קצת יותר חשובות מ"מצליחן" תהיי מאושרת. עד אז תסתפקי באמא...
הכנות אחרונות לפני בואו של "חולה הנפש" שיותר דומה לפרינס על ספידים מאשר לג'קסון המנוח. ניקול בהיסטריה, המופע הזה כל כך חשוב לפרזטיג' שלה שהיא הגיעה עד לכותל לבקש מההוא שם בקיר שהמופע יעבור בשלום. יש כאלה שמבקשים בריאות, יש פרנסה טובה, יש שמתחננים עם דמעות לזיווג משמיים וניקול מבקשת שפיליפ לא יחטוף פליפ ויהרוס לה את השם, בעזרת השם...
מעושרות מוכיחות שבעיות יש לכולם לא רק לדפני ליפ וחבורתה במיקרה שלהן זה קמטים, מציאת מממן, גרוש מביך וסלב רוסי מעצבן. אנשים חושבים שכסף הוא הפתרון לכל בעיה וזה לא נכון, כסף הוא פיתרון לעוני אבל לא יביא לך נעורים, אהבה, סיפוק ושמחה. אז בהתחלה אנחנו צופים מהופנטים בכל הגלאם שיש להן ולנו אין ולאט לאט אנחנו מבינים שהדשא של השכן אולי זהוב יותר, ויש לו כמה פרחים מסברובסקי אבל הוא עדיין בסופו של יום בסה"כ דשא!!!

יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

מעושרות מאושרות?

בזמן שאנחנו התעסקנו במחאת הקוטג', בילינו את לילות הקיץ החמים באוהלים , צעדנו מזיעים וצעקנו "העם, דורש, צדק חברתי", אנשי ערוץ עשר עמלו על סדרת דוקו ריאליטי חדשה שמייצגת בדיוק את ההפך. את אותה בועה שמחיר העגבניות לא ממש מעניין אותה ודמי שכירות בתל אביב זה כסף כיס למסטיקים... במרכז העלילה עומדות 6 נשים שהצליחו לבלבל אותי... מצד אחד לא נותר אלה לצחוק עליהן ועל הסרט שבו הן חיות, מהצד השני הן צוחקות כל הדרך לכיכר המדינה ולא רואות אף אחד ממטר, אז הבדיחה היא לא על חשבונן בכלל. האם המעושרות מאושרות? לכאורה נראה שכן, כי זה מה שאמור להיות כשיש לך כל מה שאתה רוצה. אבל האם כסף יכול לקנות כל מה שאתה רוצה??? זה מה שמעניין בסופו של דבר בסדרה הזו, לאחר שמסתנוורים מכל הנוצץ הזה האם כל הנוצץ זהב או רק כלוב של זהב??
אתי דודאי 53 סביון גרושה, מתעוררת לוילה מוארת ולבנה וטוב לה. הציורים שלה נמכרים בחו"ל, יש יום יפה בחוץ אז מה כבר יכול להשתבש? היא ישבה לה בארמון וראתה מה קורה ברוטשילד, ובגלל שהיא יכולה להרשות לעצמה הכל, היא גם הרשתה לעצמה להצטרף למסיבה גם אם היא לא קהל היעד... היא לא חשבה לרגע שאולי היא רק תביא את הסעיף לכל האנשים המוחים שידברו איתה על מחיר העגבניות והגבינה והיא בכלל לא עושה לעצמה את הקניות. זה מקסים שאכפת לה, אבל לשמוע אותה אומרת "הרגשתי התעלות, הרגשתי שאני מחוברת אל העם" ואז לצפות ברכב המפואר שלה נכנס בשער הסביוני שלה - זה הפוך על הפוך ומוזר לעיכול... אתה לא יכול להרגיש חלק ממשהו שכל כך לא קשור אליך, זה מעורר אנטיגוניזם...
ניקול  24 מגדל מנהטן "פארק צמרת", היא משהו מיוחד.  רק בת 24 וחיה ונראית כאילו היא לפחות בת 40. קרייריסטית ביום ואשת סוד בלילה... כן, לניקול יש גבר מבוגר ממנה בכמה עשורים, שאת זהותו הרוסית לא ניתן לחשוף כי סביר שהוא נשוי ואב לילדים בגילה של אותה ניקול. היא חיה עם ילדה בת 8 חודשים שאמא שלה מגדלת אותה עבורה, כי היא פשוט מכורה לעבודה ולנעליים אז פלא שהיא לא בילתה יום שלם עם ביתה היחידה מאז הלידה?? יש לה בעיה עם הסטיגמה של הרוסיות אז מגיל צעיר היא רוצה להוכיח אחרת. אני לא יודעת אם היא הצליחה לשנות את הסטיגמה של הרוסיות אבל היא בהחלט הצליחה להוכיח שגן עדן נמצא ב"פארק צמרת": ג'וצי, לואי ויטון, פראדה והחברים, הם גן שעשועים של ממש בשביל הנסיכה הרוסיה. אבל לנקות את הבית היא לא מוכנה לתת לאף אחד... מה שנקרא בכל סינדרלה מסתתרת לכלוכית קטנה...
לאה שנירר 53 הרצליה פיתוח, נשואה לצחי טיקון נדל"ן בגרמניה. היא חיה בסרט הוליוודי ענק שיש בו מקום רק לכוכבת אחת וזו "לאה".  לאה מיתגה את עצמה, והיא גם מדברת על עצמה בגוף שלישי. היא קמה בבוקר ומחליטה שיהיה "פאן" אז היא עושה לעצמה "פאן" וגם פן בשיער, ופדיקור, מניקור, איזה בוטוקוס ולקינוח שיעור פילאטיס ( לא סתם קוראים לה מלכת הפילאטיס של הרצליה פיתוח). בגיל 49 היא הביאה תאומים לאוויר העולם ולפי איך שהיא מדברת היא נהנת יותר מהם. מה רע בגיל 50 להרגיש כמו אמא בת 30? זה לא שהיא צריכה לעבוד או משהו כזה. בעצם היא עובדת קשה על יום ההולדת שלה ומעבידה עוד הרבה ספקים "חומים" ( חום זה השחור החדש, והיא בכלל לא גזענית...) בשביל שזו תהייה מסיבה יותר טובה מהשנה שעברה... מזל שיום הולדת יש רק פעם בשנה...
דפנה שחר 38 צפון ת"א גרושה מאחד פלוס 1 ועוד אחד עשתה לקטש. " כשאמרו לי לא לשים את כל הביצים בסל אחד, אני חשבתי לא את כל הביציות..." היא כרגע נטולת בן זוג ורגש ולכן מפצה את עצמה בשופינג. ארמני, קוואלי, דולצ'ה " גברים קנו לי מותגים ומתרגלים לזה מהר" היא אומרת כאילו צריכה להתנצל. היא ואמא הולכות לחפש בית כי בא לגברת בית עם בריכה. חיפוש בית אצל דפנה הוא שווה ערך לחיפוש מתנה לאמא לראש השנה. היא כוסית, עשירה ולבד "אבל זה מצב זמני" היא אומרת ומתכננת עוד איזה אבא שיצטרף לחבורה...
ענבר שנהב 34 בעלת משרד עורכי דין, חיה עם בן זוג עם הסכם ממון ומרוויחה מלא. היא כל כולה הסכם אחד גדול. כל חייה הם הסכמים וכנראה היה לה אחלה הסכם עם אלוהים כי החיים שלה לא נראים רע בכלל כאשר הדאגות היומיומיים הם איזו מבשלת ניקח הפעם כי הקודמת שמה יותר מידי שמן באורז... היא רודה במבשלות שעושות אצלה אודישן: " בטוח יש פה יותר מידי שמן אחרת זה לא היה כל כך טעים" כן כן, ענבר חושבת שאוכל קודם כל צריך להיות מרזה, בריא והטעם לא ממש חשוב לגברת. בקיצור דרושה מבשלת גרועה שמחפשת עבודה זמנית, כי נראה שענבר טובה בלפטר אנשים...
אחרונה חביבה וטרלהלהלה לגמרי, זו האקסית של אריק סיני - הגברת טלי סיני ריקליס 53 מגדלי yoo  פארק צמרת, שהחזירה לארץ את ה"קטין" משולם ריקליס בן ה- 87. " אם יש במילון את המילה אהבה זה בדיוק מה שקורה ביני לבין זוס (ריקליס)" השאלה אהבה למה??? הוא הגיע לראות את הקן החדש שטלי בנתה לו במגדל וממש התרגש מהבית שהיא עיצבה לו בארץ הקודש. עשה דיל לא רע אדון ריקליס. מצא פרגית בת 53 מה רע? "הוא הנשמה התואמת שלי" היא אומרת ולא סתם מתבלבלת בית תאומה לתואמת, הוא הנשמה התואמת את חשבון הבנק שלה " כל חיי פיללתי לאיש מהסוג הזה, לא חשבתי שזה קיים" לא הבנתי מאיזה סוג. מהסוג העשיר? מהסוג שלא ממש חיי בארץ רוב הזמן? מהסוג שבטח נרדם עוד לפני שהיא מספיקה לסרב לו בחדר השינה? "מה יכולתי לבקש יותר", בחור צעיר יותר למשל??? היא מה שנקרא: אם תגיד משהו מספיק פעמים לעצמך בסוף גם תאמין לעצמך...היא נראית די מאושרת כשהיא מרקדת ועושה שפגטים מול המצלמות... האם זה ככה כשזוס נכנס לחדר השינה? משום מה נראה לי שיש להם שניים...
אין לי מילים לתאר את הבחורות האלה. אין לי מילים לא בגלל שהן חיות בסרט שאני אפילו לא יכולה להרשות לעצמי לדמיין, כי רק לדמיין את זה זה יקר לי, אלא בגלל שאני לא יודעת איך לאכול אותן... למה בעצם זה מעניין אותנו? כי היינו רוצים להיות עשירים חסרי מנוח? כי בזה שנצחק עליהם אולי נרגיש יותר טוב אם זה שאנחנו לא? כי אולי סוף סוף נבין אם עושר שווה אושר? ואולי סתם כי זה בידור רדוד, מציצני ושטוח ולזה התרגלנו בשנים האחרונות, אז למה לא?!  רוב החברות שלי ואנוכי לא היינו מתנגדות להתלבט בין השמלה השחורה של קוואלי לבין זו של ארמני שהולכת מעולה עם הסנדלים של דולצ'ה. רוב החברות שלי היו שמחות למבשלת בבית, וכולן היו מאושרות לפנק את עצמן בפדיקור מניקור כמה פעמים בשבוע. מי שטוענת אחרת משקרת. אנחנו לא רוצות שיחשבו שאנחנו שטחיות אבל כסף זה דבר שלא היינו אומרות לו לא, אלא אם כן זה בא מחובר לגבר בן 87... אז אני רוצה להרים כוס יין (מהסופר שעלה לי 49.90 ש"ח) לכבוד הבחורות האלה, שיש להן את החוצפה להופיע בפריים טיים ולצעוק אני פרחה, אני עשירה, אני עושה פאקינג מה שבא לי בחיים האלה ושימותו הקנאים!!!

יום ראשון, 16 באוקטובר 2011

"שלוש"- רשימת הדייטים נסגרה וטוב שכך...

עוד תוכנית אודישנים עברה על בנות "שלוש" ולצערינו גם עלינו. נראה שהבנו את הסיפור ואפשר לעבור כבר לתכלס- דייטים.
מרגיש כאילו ההפקה מצאה בקושי רב 100 גברים, והבנות, בעל כורחן, חייבות לבחור מספר מסוים של גברים לדייטים, אחרת אני לא יכולה להבין את הבחירות המוזרות של מיה בתוכנית האחרונה. די ברור שעמי 37, נתניה, חובב מוזיקה מרוקאית, לא ממש ה"קאפ אוף טי" של מיה, ובטח שלא ערן- בן ה-35 שהתנהג כמו בן 5, עם כובע הפוך שמסתיר קרחת מוכחשת... לא נראה לי שמיה היתה נראית עם אף אחד מהם, אם היתה לה באמת ברירה ובחירה חופשית. אבל כשחותמים על חוזה בתוכנית ריאליטי עושים דברים לא ריאליים...
זו ללא ספק היתה התוכנית של שרית. הדתיה ממש לוהטת, ורוב הגברים מראים התעניינות דווקא בגברת החייכנית. לעומתה יש את קים, שמקבלת נוקאואט מהגברים ולא מבינה שזה לא בגלל הגיל. במציאות, אם יושבות 3 כוסיות, אז הצעירה בינהן תמיד תהייה הכי אטרקטיבית. אבל אם יושבת מיה הסקסית המבוגרת, שרית המתוקה והחיננית ממוקמת באמצע, וקים, שאיך להגיד את זה במילים עדינות- לא היפה בנשים, אז כנראה שהגיל לא משחק פה תפקיד, והמראה הוא שקובע כשיש לך כמה דקות של רושם ראשוני.... אבל לא נורא קימי, בשביל זה הביאו עבורך כמה כאלה שצעירים מדי לשתי הצלעות הכוסיות, ולכן יש להם רק ברירה אחת, ובאין ציפור שיר...
אני, בכל אופן, לא מצליחה לראות התקדמות בתוכנית. רגע הנחת היחידי היה כשבשבקין נכנס. כשבשבקין מגיע להתארח בתוכנית, מיד ברור שיהיה פה מעניין. לשרית ובשבקין היה רומן בחאקי בן חצי שנה בזמן אחר, מקום אחר ונטול מצלמות. אין כמו להוציא רומן שלא מוצה מהבוידעם ולנסות מחדש... זה צריך להיות מעניין, בעיקר שבשבקולס הוא חביב הקהל. ללא ספק עבודה יפה של התחקירנים של ההפקה. מה שברור, שאם היא לא תרצה אותו בשלב הדיטים, הוא פשוט יחזור. כי ללכת ולחזור זה חלק בלתי נפרד מיעודו של בשבקין...
רוב האודישנים היו משעמים. אפילו הבטחת ה"פרומו" - סטייל "ארי" (הרווק שהגיע לישראל לחפש אהבה גם כן בריאליטי משלו לפני מספר שנים (, לא ממש הצליחה להם. אורי מאן – המליין, לא סיפק את הסחורה. העובדה שיש לו יאכטה החונה מאחורי הבית על חוף הים בפלורידה, לא הצליחה לייצר שום ניצוצות או התרגשויות מיותרות. הוא קיבל "כן רחמים" ממיה, שכנראה היתה צריכה למלא עוד משבצת במכסת הדייטים שלה.
גבר שמוריד חולצה להראות קעקוע ועוד אחד שהגיע עם פמליה של תאילנדים להראות שהוא יודע לשיר, זה יותר "כשרונות צעירים" מאשר תוכנית הכרויות... אני לא בוחרת גבר לפי הבלינצ'ס של סבתא שלו ולא לפי תוכי, שלא יודע שהוא מצולם, ועושה את צרכיו על בעליו... למרות שעידן, עם הקשר האדוק לסבתו, זה משהו שעלול להמיס לבחורה את הלב...
השאלות שלהן שטחיות, הרצון באמת להכיר מי מסתתר מאחורי כל הופעות האורח הללו לא קיים פה. מרוב שיעמום שרית מתחילה לשחק עם אחד ה"נבחנים" משחקים, ונותנת לו לנחש פרטים כגון: גיל, סטאטוס ומגורים עם... שרית זה לא מצחיק ויותר הולם את גילה של קים!!! השיחות של אסי עזר עם המתמודדות מכניסות קצת נשמה לתוכנית, שנשמה זה בדיוק מה שחסר שם, ולכן חבל שהן לא מתרחשות בתדירות גבוהה יותר. אולי אסי, עם ההומור שלו, והרגישות שלו, היה צריך לשבת שם בכל התהליך הזה, לפלפל ולהמליח כשצריך, ובטוח להמתיק את האודישנים המטישים הללו.
נחכה ונראה מה יקרה בשלב הדייטים. אבל אם זה ימשיך כך, השבתות שלי יהיו פנויות לדייטים - לכל המתעניין...

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

ביקורת ראשונה על התוכנית "שלוש": משלוש יצא "האחד"...

בשבוע שעבר הגיח לאוויר מסכנו ריאליטי חדש העונה לשם "שלוש". הרי להתעסק בזוגיות ואהבה זה כמו אוויר לנשימה טלוויזיוני, והפעם תוכנית שתוקפת את זה מהכיוון שכולם יודעים ואף אחד לא מדבר עליו - האודישן /ראיון העבודה שכל אחד מאיתנו עובר ומעביר במסווה של דייט. במרכז התוכנית עומדות, או יותר נכון רוב הזמן יושבות, שלוש בנות. הן שונות לחלוטין במראה, בגיל ובתרגיל, כאשר המכנה המשותף הוא שכולן מחפשות אהבה והיו מוכנות לעשות את זה בפריים טיים, כל האחת מהסיבה שלה...  הצעירה היא קים בוסי, הבת של דודו בוסי- סופר שהפך לא מזמן ל"מחובר" ( התוכנית "מחוברים" ב"הוט") בעצמו, וחברתה הטובה של נופר פליטת האח הגדול.  קים מצאה ריאליטי משלה שיהפוך אותה למפורסמת וביצתית. השניה, והכי לא ריאליטי מטיריאל, זו שרית. היא מעידה על עצמה שהיא "דתיה סופר סופר סופר לייט". מרוב "סופר" אפשר לחשוב שהיא ממש מתנצלת על היותה שומרת מצוות. שרית נראית יותר חילונית מחילונית, אבל איך אומרים – איש, איש באמונתו ובסופר לייט שלו יחיה. לשרית יש סיפור לא נעים על בעל שנהרג במלחמת לבנון השניה והשאיר מאחוריו ילד ואת סופר לייט. מיה רובין, היא הצלע השלישית והבוגרת.  דוגמנית לא מוכרת במיוחד, סקסית וחיננית ובעיקר היא מייצגת את מה שבאמת מעניין אותי בתוכנית. כן, כל אחת פונה לחתך נשי וגברי אחר באוכלוסיה ואותי- כ"רווקה מאוחרת" טיפוסית, מעניין איזו כברת דרך תעבור דווקא מיה.
הן יושבות להם על ספה לבנה או שמנת בבית גדול ביפו העתיקה, ועורכות ראיונות עבודה לגברים, בעיקר מהסוג ההזוי, שבחרו להן התחקירנים של ההפקה. כל רגע נכנס מישהו שכביכול אמור להתאים לאחת מהן. אפשר ממש לראות את מי הביאו בשביל הקוריוז, ומי באמת פוטנציאלי, שנבחר בקפידה, להתחרות על הסיכוי להיות האחד של אחת מן השלוש. מצד אחד זה מגניב שהן לא פונות לאותו קהל יעד וכל אחד ואחת יכולים להתחבר לרווקה שלהם. ומהצד השני , אם כבר לדמות את מה שקורה במציאות, אז במציאות יש כל כך הרבה רווקות מאותו שטנץ שנלחמות על קמצוץ גברים, והיה יכול להיות מעניין לראות מה גורם לגבר להעדיף את האחת על פני האחרת, ומה היתה האינטראקציה שלהן, אם הן היו עומדות בתחרות על תשומת ליבם של הפוטנציאליים. איך שזה בנוי כרגע, מאוד ברור למי הביאו את מי ולמה, ואין דבר יותר מבאס מריאליטי צפוי. יש תחושה שגם הבנות מתבאסות מליהוקים ידועים מראש, ומחפשות משהו שיאתגר אותן, ובלאתגר אני לא מתכוונת  לאחד שרוקד סטאפס או שמביא עימו דובי קרנף מהבית... זה לא לאתגר, זה להפחיד...
לא ברור למה כיוונו בתוכנית הזו. הן נמצאות בבית גדול יתר על מידה, לא ממש ביתי, ובטח שלא אחד כזה שמשקף אחת מהן. למה הן ישנות שם, אם חוץ משנייה של צחצוח שיניים לא מראים מה עובר עליהן שם ביומיום? מה מטרת אותה שינה אם יש כזו בכלל, או שסתם מנסים להראות לנו כאילו הן "רומייטס"?  זה לא נראה שהן נמצאות במקומן הטבעי, ולכן יש משהו מאוד עשוי ולא ריאלי בתוכנית. לא מובן מה בדיוק הולך לקרות פה, אבל הצליחו לגרום לקהל להרגיש שמשהו עוד יקרה. ובנוסף, בכל זאת מדובר באסי עזר ואני מתה עליו, אז אני נותנת צ'אנס...
יעד (אחד הרווקים שהגיעו ל"אודישן") הגיע בתוכנית השנייה לכבוש את היעד שלו - שרית. הוא עורך וידיאו, שקיבל חומרים של התוכנית על מנת לעבוד עליהם. כאשר צפה בשרית, הבין שהוא מוכן לוותר על העבודה בשביל הסיכוי לאהבה. זה מקסים בעיני.מעבר לאודישן יש כאן את אלמנט החיזור וראיון עבודה טוב + חיזור בקלות יכול להיות = כיבוש!!
פתאום מיה התחילה לבכות. הרווק מוטי, אמר לה שהיא נראית צעירה לגילה. היא אמרה שאמא שלה גם נראית צעירה לגילה והברכה הזו לא הגיעה מהצד של אבא. לא מובן איך מכאן היא הגיעה לסיפור שאבא שלה נטש בגיל שש ונעלם לכמה שנים - סיפור שהיה מלווה בדמעות וניסיון לדרמה. אבל בתוך תוכנית כלכך סכמטית היה לי קשה להתרגש בשביל מיה, למרות שהסיפור אכן נוגע ללב ואולי גם מסביר את הרווקות המאוחרת שלה. אמנם זה היה משהו לא צפוי אבל גם לא כל כך קשור ולכן יצר בילבול...
אותו מוטי ששאל את השאלה המובילה לבכי, הגיע עם הבובה וניהל עימה דו שיח שהיה קצת "קריפי"...נראה לי שהוא מסתדר מצויין עם מקס הבובה ולא צריך אף אחת מהן. גלעד - מגדל העגלים, שעל הדרך "עף על עצמו", קיבל אוקי ממיה פלוס אצבעות בתוך הפה - שזו דרכה של מיה להראות לנו שהיא בעניין ( כל אחת ושפת הגוף המיוחדת שלה...). אחד עם גיטרה, נתן שואו עם "שיר לטובה". השלוש עשו לו טובה, ושלחו אותו לאודישנים של "כוכב נולד". אוריין החתיך המקועקע לא היה נשמע גאון הדור, אבל עם גוף כזה הוא קיבל שלושה דייטים – כן כן, כנראה שגם "סופר לייט" סולחת לכופרים שיש להם אחלה תחת... קברן זה "טרן אוף" רציני, אז ברור שכולן סרבו בנימוס לתענוג, למרות שהוא היה יפה עיניים. ואז הגיע דידי. כשהוא עלה במדרגות ראיתי שהוא מוכר לי ואז הוא אמר את השם ונקרעתי מצחוק. לפני כשנה יצאתי לשני דיטים עם אותו דידי ואין דבר יותר מצחיק מלראות מישהו שיצאת איתו, גם עם רק לדקה וחצי, בתוכנית הכרויות. מעניין אם הן תחשובנה כמוני... אז כמובן שדידי ,41, הייטק, רציני, הותאם למידותיה של מיה, וזו לא ידעה אם כן או לא בא לה להמשיך לבדוק את ההתאמה בינהם. היא ממש התבלבלה, ואני חושבת שאני מבינה אותה. דידי, מהכרות אישית, הוא כאילו כל מה שנכון עבור בחורה בת 30 + רווקה. הוא רווק, שרוצה להפסיק להיות רווק, חכם, מרוויח טוב, הוא נראה סבבה ובחור טוב. אז למה למיה היה כלכך קשה להגיד כן לדייט נוסף? אסי עזר ניסה לנתח את זה בחרדת הנטישה שרודפת את מיה עקב עזיבתו המוקדמת של האב. אני חושבת שמה שמיה התחילה להגיד יותר קרוב למציאות במקרה של דידי - בגלל שמיה רווקה הרבה שנים, היא יודעת בדיוק מה היא רוצה. בגלל שהיא מפחדת גם למצוא את מה שהיא רוצה, כשמגיע מה שהיא צריכה, והוא לא בדיוק מה שהיא רוצה, ישנו דיסוננס פנימי קשה וזה מה שעוברת כל רווקה מאוחרת או לפחות אני... היא רוצה זוגיות, חולמת על משפחה, אבל יודעת שמשהו חסר ברשימת המכולת המושלמת שנמצאת מולה בדמותו של דידי, כי בסופו של דבר אהבה זו לא רשימת מכולת, מושלמת ככל שתהיה. התאהבות זה משהו מעבר, משהו שאי אפשר להסביר. תקראו לזה כימי, תקראו לזה קוסמי תקראו לזה איך שתרצו, אבל אותה התאהבות שאנחנו כל כך מיחלות לה, זה לא תמיד מה שאנחנו צריכות. דידי הוא לכאורה כל מה שמיה צריכה, והוא כל מה שלכאורה אני הייתי צריכה, אבל מיה ידעה שמשהו בדיבור, בריח, בהבעות הפנים, בכימיה ובעוד דברים שאפילו לא ניתן להצביע עליהם, לא עבד פנים מול פנים. בגלל זה היא רצתה לסרב למה שהגישו לה ,כביכול, על מגש של כסף. היא עוד תצא איתו לדייט, כי ההגיון אמר לה ששווה לתת לגבר טוב צ'אנס. אם אני לא טועה, זה לא יהיה זיווג מהסרטים. אבל אולי אני טועה, כי בסופו של דבר, יש את החכמות שמבינות שכדאי להתפשר, ולקבל בזרועות פתוחות את הגבר שאת צריכה, ולא לחכות לדבר שאת רוצה, כי אולי הוא פשוט לא קיים!!!
משהו עדיין לא מחליק לי טוב בגרון בתוכנית הזו. משהו קצת מאולץ. חסר פאן בכל התהליך הזה שאמור להיות כייפי. אם כבר שלוש בנות עם אג'נדה משותפת, שעברו לגור ביחד לטובת התוכנית, אז תראו אותן עושות אודישן במסיבת פיג'מות על שוקו חם לפני השינה. שמישהו יפתיע אותן בדיוק שהן בשיחת סקס מעניינת.  אל תהפכו את זה לדיון בבית משפט לעניני זוגיות... " נסכם?" אומרת שרית, וכל אחת נותנת את גזר דינה לבחור המסכן, שמצטער עכשיו שאמר כן לאותו "סקאוטר" שעצר אותו בקניון והציע לו 15 שניות תהילה...לקחו רעיון מדליק ולא הלכו איתו עד הסוף, אבל בעצם זו רק ההתחלה, וכל ההתחלות קשות, אז נראה איזה מרק הם מבשלים לנו לחמם את החורף, ונקווה ושמשלוש יצא "האחד"...

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

שנה טובה

אז זה הזמן לאחל לכולם ולעצמי שנה טובה. מצחיק כי גם ביום ההולדת אני מאחלת ומאחלים לי שנה טובה. וגם בתחילת השנה האזרחית כולנו מלאים באיחולים, אז בעצם כמעט כל השנה אנחנו צריכים לאחל שנה טובה. כל יום שקמים בבוקר צריך להגיד מול המראה שנה טובה כי כל יום מתחילה שנה חדשה...
אז מה אאחל הבוקר לשנה החדשה שלנו? אני מאחלת שהיא תהייה טובה מהקודמת, כי גם למי שהיתה שנה טובה תמיד יכולה להיות שנה טובה יותר. אני מאחלת בריאות. כי תמיד צריך בריאות. אם אין בריאות לא משנה מה תשיג בחיים זה לא שווה בלי גוף ונפש בריאים שיוכלו להעריך ולהנות מזה.
אני מאחלת אהבה, כי לפי דעתי זה הדבר הכי חשוב אחרי בריאות. בלי אהבה אין חיים ואני מדברת גם על אהבה לעצמך, לחברים שלך, למשפחה, לחיית המחמד שלך ולחיים עצמם. אם יש בך אהבה אז יש בך אהבה לכל דבר ואהבה מביאה אהבה. אז תאהבו את הדברים הקטנים כמו את הגדולים ותחלקו אהבה לעולם. זה בחינם וזה עושה כל כך טוב על הנשמה...
אני מאחלת הצלחה, כי זה הסיפוק שלנו בחיים. אדם מרגיש מלא מבפנים רק כאשר הוא מסופק. כל אחד רואה הצלחה אחרת - האחד עבורו הצלחה זה הצ'ק השמן בסוף החודש והשני גידול ילדים מוצלחים ובריאים. לאחד חשובה היצירה שממלאת אותו באושר, ולאחר לנצח בתחרות ספורט זה מה שעושה לו להרגיש חיי. אז לכל אחד בדרך שלו מה שעושה לו טוב ומה שנותן לו להרגיש חיי ומסופק שרק יצליח וישקיע בזה, כי ההשקעה בסופו של דבר תמיד משתלמת, גם אם התוצאה היא משהו שלא צפיתם, הדרך היא החשובה, אז שתהייה דרך מהנה ומוצלחת!
אני מאחלת שמחה ואושר. שמחה מלראות חיוך של תינוק, שמחה מלחוות שקיעה מדהימה. אושר פנימי שנובע מהשלמה שאלו החיים שלנו ואין לנו חיים אחרים אז בואו פשוט נהנה מהם. גם אם לפעמים בא לנו להיכנס מתחת לשמיכה ולא לקום בבוקר, תמיד מחר יש יום חדש וכל יום מתחילה שנה חדשה שאפשר למחוק את כל מה שהיה ולהתחיל מהתחלה.
שנה של סליחה. תסלחו לעצמכם על כל הפאקים ועל כל הטעויות שלכם כי זה חלק מכם. תסלחו לאנשים שקרובים אליכם על הטעויות שלהם כי הם לא ידעו אחרת. תסלחו אפילו לזה שעוקף אתכם עם הרכב בפקק כי אתם לא יכולים לדעת מה עובר עליו בדיוק, ולמה לכעוס? זה סתם עושה לכם רע. תסלחו להורים שלכם על הטעויות שהם עשו איתכם כי פעם הילדים שלכם יצטרכו לסלוח לכם על אותם טעויות ואף קשות לא פחות... פשוט תסלחו, סתם כי זה מרגיש כל כך טוב אז למה לא??
אני מאחלת שלווה, כי הדברים הכי טובים בחיים קורים לנו ממקום של שקט, שלווה, קבלה והבנה. תפרגנו לכם איזו חופשה קצרה, או יום שלם של פאן ושקט עם עצמכם בבית, בחוף הים, בפארק או איפה שעושה לכם טוב. הנפש שלכם היא הדבר הכי חשוב וגם היא זקוקה לפעמים למנוחה. תקראו איזה ספר טוב, תראו איזו קומדיה, תשקיטו את הרעש התמידי שמתחולל לכם בראש כל יום. תתנו פסק זמן למחשבות, הן לא תברחנה לשום מקום. מתוך השקט באים הפתרונות הכי טובים. לפעמים בלי לחשוב זו החשיבה הטובה ביותר. הפתרונות הנכונים יגיעו מעצמם..
אני מאחלת לכולכם שנה שתלויה רק בכם. שנה בה אתם תהיו אחראיים לגורלכם ואתם תחליטו איך השנה שלכם תראה. אין דבר יותר מרגיע לדעת שבסופו של דבר הכל תלוי רק בנו פלוס טיפטיפת מזל על הדרך.. יש יגידו: "הכל זה מלמעלה" ואני אומרת: הכל זה מלמטה, מבפנים, מהשורש, מאיתנו. אז תקחו את עצמכם בידים ותפרגנו לעצמכם אחלה שנה שבעולם!!!
חג שמח ממני ומהבלוג שלי J