יום חמישי, 26 ביולי 2012

בהישרדות כמו בחיים, הכדור הוא ע-גול...


ענת עם הכדור. מוסרת לבת בריתה אנה, בידיעה שת'כלס הן יכולות לבד לנצח את המשחק (עם חסינות ווטו לא בטוח שצריך בכלל כדור...). אנה חושבת למסור לתורג'י, עושה לו עיניים, אבל מוסרת לשגב. הכדור מחליט לברוח משגב - גם הוא כבר לא יכול לשמוע אותו חופר ומספר בדיחות, אפילו הוא מעדיף את הנחירות של בוקי. בוקי רץ עם הכדור וצועק: " תורג'י, אני רואה אותו, כבר שנים שלא ראיתי אותו". עכשיו עם 12 קילו פחות הוא חושב לעצמו:"זה הסיכוי שלי אני הולך לקרוע אותם", אבל אז מבטו נתקל בטוסיק של נטלי והוא שוכח מה הוא רצה לעשות. נטלי חוטפת לו את הכדור ולא מוכנה למסור לאנה או ענת, כי מי הן חושבות את עצמן שינהלו את המשחק הזה... אז במקום כדור היא מוסרת להן את תורג'י ומבצעת "נבדל" (שיעלה לה במשחק). תורג'י מזמר עם הכדור לבנות הברית: "נשבע לך לא בוגד", אנה חוטפת לו את הכדור ושוב מדרדסת אותו (כאילו הוא לא מספיק קטן), והוא מצידו חושב לעבור לקבוצה השניה -  סימן השאלה, אנחל בונני בהתהוות וההיא שיכלה להיות בגמר. עד הרגע האחרון לא ברור לאיזה שער הבנות מתכוונות להבקיע גול - לשער של הברית המקורית עם תורג'י או לשער של הבחורה השנייה הכי חזקה באי – נטלי. הן רצות עם הכדור אנה לענת, ענת לאנה וחוזר חלילה, וברגע האחרון ענת מקבלת התקף מוסריות ונותנת נגיחה לתורג'י. תורג'י עם הכדור, דקה שמונים ותשע וחצי. לא מאמין שזה קורה לו, הוא כבר פנטז על "אנטריקוטים עם משה באי התקווה (או מה שלא נותנים לו שם) ו.....גוללללללללללללללל. השופטים (המושבעים) שורקים וצועקים "שקרנית שקרנית" אבל זה מאוחר מיד. נטלי הולכת לאי התקווה לעשות פנדלים עם משרקולס.
ענת/מסי השוותה את המשחק שלה בהישרדות לתחמונים במשחק כדורגל. יש בזה משהו, כי בכל משחק ספוטיבי ישנן הטיות, תרגילים, אסטרטגיות ותחמנות. ובהישרדות - שנחשבת לסוג של משחק "ספורטיבי", כשבא להם ונראה להם שהמהלך שלהם לגיטימי הם אומרים -" זה המשחק", וכשמישהו אחר עושה מהלך שלא בא להם טוב, מיד הם הופכים לאנשים ערכיים וסוקלים בקוקוסים את השקרן התורן. תחליטו כבר!! דבר אחד נחשב טאבו בהישרדות, וזה כל נושא הבריתות. ברית אמורה להיות, לפי החוק הלא כתוב בהישרדות,  האלמנט הכי חזק במשחק. "ברית בוטיק" הם עשו בטיניום, השלישיה הבלתי מעורערת, עד שהבוטיק פשט את הרגל ולתורג'י שכחו להודיע. המילה של כולם לא שווה כלום. הם סוגרים דברים מאחורי הגב אחד של השנייה, ומישהו חייב להסביר להם מה פרוש המילה "סגור"! תורג'י על הגרדום, אנה בסכנה, אולי כדאי לשים בכלל נטלי? אפילו עורך התוכנית כבר התבלבל וחשב שאולי כדאי להחזיר שוב את אושרי - לפחות תהיה פעם שלישית גלידה...
המליון קרוב, אנשים קצת מאבדים את זה, בעיקר שגב: "מה שתגידו אני עושה" מלקק לברית החדשה שהוא חשב שנרקמה, ובצד השני של החוף מתרעם על כך שענת "פשוט תלך עכשיו  ישר לבנק ותפקיד את המיליון"... הטקטיקה של שגב היא להסביר לענת ואנה שלא כדאי להן להגיע עם תורג'י לגמר. ואני שואלת למה לעזאזל? מה כל כך רע בלהגיע עם תורג'י לגמר? מי יתן את הקול שלו לתורג'י חוץ מאושרי? עזאם? להגיע לגמר עם שגב או נטלי או אפילו בוקי זו הסכנה האמיתית - נטלי עלולה לנצח, כי היא פשוט חיה רעה ומגיע לה! שגב כי הוא ה"אנדרדוג" שליקק וסיבן את דרכו לשם וזה תמיד נחשב ראוי, ובוקי? כי מי האמין שהזקנה על כיסא הגלגלים תחזיק יותר מיום וחצי על האי ורק על זה מגיע לו מליון ותוכנית בערוץ 24... תורגי הוא ללא ספק הבחירה הטובה ביותר להגיע לגמר ולפי הפרומו הקרוב, הוא מאבד אפילו את קולות הגימלאים, אז בכלל... תורג'י הוא הדן מנו של התוכנית - they love to hate him...
העונה היא ללא ספק מאוד נשית או יותר נכון הגברים הם נשיים והנשים הן אחלה גברים! לפי מרב מיכאלי היו צריכים כל העונה לדבר רק בלשון נקבה. באמת קשה להסביר איך משימה אחרי משימה הבנות פשוט מככבות והבנים הם פלופ אחד גדול... הכל טוב ויפה עד שמתחילים דיבורים פמניסטים מתישים, על כמה שנשים הן חזקות, הן לא צריכות גברים, הן לא צריכות להיות בברית עם גבר שינצח עבורן משימות לעבר הגמר... אז למה העפתן את נטלי ולא עשיתן ברית בנות? השיחה גלשה לגידול הילדים, איתי - שגם לא ממש גבר גבר וגם רצו לקחת ממנו את הקרדיט על אבהות מושלמת, יצא עליהן והתוכנית פתאום הזכירה יותר את "סופר נני" מאשר את הישרדות... אם חושבים על זה, מהרגע שענת חטפה פסלון מידו של עזאם בפרק הראשון זה היה ברור שהיא הולכת ללבוש את המכנסיים בשבט. נטלי לעומת זאת, תוך כדי תנועה הבינה שגם דוגמנית יכולה לגדל ביצים. אנה, רוקדת על כל החתונות (וגם בחתונות) ובוקי אוהב להוריד את המכנסיים ולא ממש ללבוש אותם אז השטח פנוי...
הקטע הכי מצחיק של הערב הוא הריב הגדול, הילדותי והכי לא מצטלם טוב של השבט המצומצם עם המושבעים, לגבי מי השקרן החלוץ של התוכנית. "אתה שיקרת לי, אני למדתי לשקר ממך, אתה אבא של השקרנים...".התוכנית הזו כל כך מצליחה העונה כי כולם סלבים מאותו השטנץ'. הם יודעים שבמשחק כמו בחיים האמיתיים שלהם, צריך מרפקים בשביל לשרוד. הם באו לפה בשביל להראות שהם שווים, הם הגיעו בשביל להזניק, להניע או להתחיל מהתחלה את הקריירות שלהן והמיליון הוא רק הדובדבן שבפרסום. בגלל זה כל כך קשה שם, בגלל זה הם כל הזמן רבים. הם מזהים את עצמם בתוך כל אחד מהם ובגלל שהם יודעים איך הם היו מתנהגים במצבים מסויימים, הם מפחדים גם מהמהלכים של הכי קרובים להם... אם הם לא היו סומכים על עצמם אז למה שהם יסמכו על אחרים? וכך במהלך כל התוכנית למי שלרגע היה יותר כוח – כי הוא זכה בחסינות, או יצר ברית חזקה, או סתם ירד 12 קילו, מיידית הוא עף על עצמו ומרגיש כאילו כולם בכיס הקטן המלא בנבטים של הבגד ים שלו...
אנה וענת כרגע על הגל. הן יושבות במים שעות עם עור ברווז מקומט ומנהלות את הרשות השופטת. הרשות המבצעת כל רגע שולחת נציג לבדוק מה עליהם להצביע בקלפי ואת מי ישלחו היום לרשותו של משה ואי המחמד שלו... שתי הבנות מריחות כבר את הגמר, מנסות לחשוב עם מי יהיה הכי נכון להגיע כאשר לא ברור למה אנה מטרידה את עצמה במחשבות, הרי ענת בטוח לוקחת לה את המיליון בהליכה ואם היא רוצה היא יכולה להיות אחראית על המופע האומנותי בשביל לגנוב קצת פוקוס... 
ההפתעה האמיתית של העונה נמצאת באי התקווה. משה- הלוזר הגדול, לא מפסיק לנצח במשימות בזכות איזה שקט פנימי שמגיע רק כאשר ויתרת לגמרי ואין לך כבר מה להפסיד. אולי זה שיעור לחיים, אולי זה שיעור לכל האגואים המפורסמים שהולכים אחד אחד הביתה ומשאירים את משה להכין לעצמו מרק קוקוסים ולדבר עם עצמים דוממים. כאשר אתה מניח את האגו בצד, וזורם עם מה שהחיים מביאים לך, לטוב ולרע, דברים טובים ונכונים קורים. אני מקווה שמשה יהיה זה שיחזור לגמר הגדול. אני מקווה שמשה יהיה זה שיחטוף לענת את הכדור בשנייה האחרונה, יבקיע את שער הניצחון ויצעק: שגבבבב, ראית מה זה? הכדור הוא ע-גולללל!!!